רבינו הביט על היהודי ושאל: "אתה קובע עתים לתורה?" השיב הלה: "אני לומד כל היום, ב"ה". אמר רבינו: "לא זה שאלתי, שאלתי אם אתה קובע עתים לתורה". שאל היהודי: "מה הכוונה?"

הייתי השבוע בירושלים, ניגש אלי יהודי (השם המלא שמור), והעיד בפניי סיפור נורא עם כל השמות והפרטים, והוא היה נוכח במעמד.

היה זה לפני עשרים וחמש וחצי שנים, הוא הגיע לרבינו יחד עם יהודי יקר ובנו שאמור היה לחוג בר מצוה כעבור שבועיים. היהודי סיפר לרבינו בכאב נורא ובדמעות כי הוא חלה ר"ל והרופאים אמרו לו שמצבו כה אנוש ואם הוא רוצה להשתתף בבר מצוה לבנו עליו להקדים את השמחה לפחות בשבוע. בדרך הרפואה נשאר לו לחיות מקסימום שבוע ימים. הוא בא לבכות לרבינו.

רבינו הביט עליו ואמר: "אתה קובע עתים לתורה?"

אמר אותו יהודי: "אני לומד כל היום, ב"ה".

אמר רבינו: "לא זה שאלתי, שאלתי אם אתה קובע עתים לתורה".

חזר ושאל אותו יהודי: "אני לומד כל יום, מה הכוונה?"

הסביר רבינו: "האם יש לך קביעות של לימוד, לא משנה מה, גמרא, משנה, מה שמושך אותך, שאין יום בשנה שלא תלמד אותו", וכאן החל רבינו לפרט: "לא ערב יום כיפור ולא ערב פסח, אף יום שבו לא תפסיק ללמוד את הקביעות הזאת".

אמר היהודי: "מקבל על עצמי".

אמר רבינו: "הו! תקבל על עצמך, אין יום בשנה בלי הקביעות בלימוד".

אותו יהודי חי לאחר מכן עוד עשרים וארבע וחצי שנים, הוא נפטר לפני שנה וחצי.

*

בעקבות הסיפור הנורא אני חושב על דבר מזעזע. שאלתי פעם את רבינו הגראי"ל שטינמן ואת רבינו הגר"ח קניבסקי אותה שאלה והם השיבו אותה תשובה:

שאלתי: כל כך הרבה אנשים שואלים את רבינו במה להתחזק ולכל אחד אומרים משהו אחר במה להתחזק – האם צריך להמתין חלילה שיקרה משהו כדי שישאל במה להתחזק וייוושע, או שאם יעשה קודם את החיזוק בלא שיקרה כלום, חלילה, תהיה לו סגולה שלא יחלה ולא יארע דבר רע.

שניהם אמרו לי באותן מילים: "ודאי שאם יהודי יעשה חיזוק זה יועיל שלא יקרה שום דבר חלילה".

מדברים על קביעות עתים לתורה, שרבינו גילה לנו מה המושגים האלה, לא צריך להמתין שחלילה יקרה משהו, אדם שזוכה שלא עובר אצלו יום בלי קביעות לתורה, משהו שחייב לעשות, זאת הסגולה הכי טובה שיכולה להיות! יש עכשיו התעוררות כל כך גדולה בעם ישראל, זו קבלה נפלאה שכל אחד יוכל לקבל על עצמו לזכותו של רבינו.

(מגזין 'במה')