הברכה השניה בברכת המזון
* נושא הברכה השניה שבברכת המזון הוא ההודאה על נתינת הארץ לישראל; ומזכירים בה את ברית המילה והתורה, משום שעל ידן ובזכותן ניתנה הארץ לישראל.
* מי לא הזכיר בברכה השניה שבברכת המזון את ארץ ישראל, ברית המילה, או התורה – יש אומרים שיחזור לתחילת ברכת המזון, ויש אומרים שיחזור רק לתחילת הברכה. ואשה לא תחזור.
* שלוש הברכות הראשונות שבברכת המזון הן מדאורייתא, והרביעית – מדרבנן. וכדי להבדיל ביניהן, נהגו שהמברך עצמו עונה 'אמן' על ברכתו לאחר הברכה השלישית.
הברכה השלישית בברכת המזון
* לברכה השלישית שבברכת המזון יש שני נוסחים לפתיחתה, ושני נוסחים מקבילים לחתימתה, האחד של בקשת רחמים, והשני של בקשת נחמה.
* בשבת אומרים בברכת המזון 'רצה והחליצנו', וביום טוב, חול המועד וראש חודש – 'יעלה ויבוא'. ומפני שיש באמירות אלו בקשת רחמים, קבעו לאומרן בברכה השלישית, שאף היא בקשת רחמים.
* יש אומרים שבאמירת 'יעלה ויבוא' בברכת המזון יש לדלג על המילה 'מלך', ולומר: "כי קל חנון ורחום אתה"; ולא נהגו כן.
שכחת 'רצה' ו'יעלה ויבוא' בברכת המזון
* מי ששכח לומר בברכת המזון 'רצה', או 'יעלה ויבוא', ונזכר לאחר שסיים את ברכת המזון – בסעודת ליל שבת ושחרית של שבת, ובסעודות יום טוב, צריך לברך שנית.
* מי ששכח לומר בברכת המזון 'רצה', או 'יעלה ויבוא', ונזכר לאחר שסיים את ברכת 'בונה ירושלים', בטרם שהתחיל ברכת 'הטוב והמטיב' – יברך ברכה נוספת להשלמה, כנוסח שבסידורים.
* מי ששכח לומר בברכת המזון 'רצה', או 'יעלה ויבוא', ונזכר לאחר שהתחיל 'הטוב והמטיב' – בימים ששכחה זו מחייבת לברך שנית (ראה לעיל) – צריך לחזור לראש ברכת המזון.
* בראש חודש ובחול המועד, אף על פי שאסור להתענות בהם, אין חובה לאכול פת, ולכן השוכח 'יעלה ויבוא' אינו צריך לברך שנית.
* השוכח 'יעלה ויבוא' בראש חודש או בחול המועד, ונזכר לאחר ברכת 'בונה ירושלים', לפני שהתחיל 'הטוב והמטיב', יברך ברכת השלָמה.
* נשים חייבות בסעודת שבת, ולכן אשה ששכחה לומר 'רצה' בברכת המזון בשבת צריכה לברך שנית. ויש אומרים שגם בשבת אינה צריכה לברך שנית.
* השוכח לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון בראש חודש שחל בשבת, אינו צריך לברך שנית. ואם שכח בשבת לומר 'רצה', שאז מברך שנית, יאמר בברכתו השניה 'יעלה ויבוא'.
* מי ששכח לומר 'רצה' בברכת המזון בסעודה שלישית של שבת, אינו צריך לברך שנית. ואם קיבל עצמו כחובה לאכול פת בסעודה שלישית – יש שכתב שדינהּ כשתי הסעודות הראשונות.
* מי שאכל פת בשבת לפני השקיעה והמשיך בסעודתו עד למוצאי שבת – יאמר 'רצה' בברכת המזון. וכן כשמברך במוצאי יום טוב וראש חודש על מה שאכל לפני השקיעה – יאמר 'יעלה ויבוא'.