"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת" (בראשית ל"ב, י"א)
וברש״י: 'שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא'
סיפר הגאון רבי חיים קרייסוירטה זצ"ל: פעם, נזדמן לי לפגוש את הרב אורי זוהר. נכנסתי עמו בדברים ובקשתי לשמוע ממנו מה הביא אותו לחזור בתשובה, "מי השיבך לחיק היהדות?" שאלתיו.
ר' אורי מצדו, ביקש לדעת על מה ולמה הנני מתעניין לשמוע, מי ומה גרם לו לשוב בתשובה. עניתי לו שברצוני לפנות אל האיש, שהצליח להביא מפנה כל כך קיצוני בדרך החשיבה שלו, ולהביאו לדרגת שומר תורה ומצוות, ונזהר ומקפיד על קלה כבחמורה. אזיל ואימלך בו איככה אוכל גם אני להיטיב את דרכי ולשוב בתשובה שלמה!…"
ר' אורי חייך, וענה שזכה להכיר את הגאון יצחק שלמה זילברמן, והוא ברב תבונתו הכיר לו את בוראו… הגבתי מיד: "רוצה אני לנסוע לא"י, לפגוש בו בר' יצחק שלמה, לבקש שיורני דרך תשובה ואולי ינחני במעגלי צדק למען שמו!"
כותב השורות (ש.א.נ.),ששמע את התיאור מפי רבינו, ממשיך בסיפורו: והנה, כפי שקיבל על עצמו, נסע רבינו ירושלימה ישירות לר' יצחק שלמה.
כשהגיע רבינו למעונו, אחרי שאילת שלום והחלפת דברי נימוסין, ניגש ישירות לענין וביקש ממנו להורות לו דרך לחזור בתשובה, באומרו: "אם הצליח הרב להחזיר את ר' אורי זוהר בתשובה, התעודדתי ואמרתי בלבי, הנה לא אפסו הסיכויים ואולי אזכה גם אנכי לחזור בתשובה שלמה כדבעי".
ענה לו ר' יצחק שלמה: "רבה של אנטוורפן, צר לי לקבוע, שאין כוחי יפה להשפיע לכת"ר דרך תשובה, ואין אני מאמין שדברי יפעלו את פעולתם!"
רבינו, המום מקביעתו הנחרצת, ביקש הסבר מניח את הדעת לדבריו המפליאים.
העלה הגאון חיוך מרגיע, והסביר במתק לשונו את סוד הצלחתו ללמד תועים בינה, וכתוצאה מכך מיטיבים הם את דרכם ומקיימים את התורה ומצוותיה.
וכך תיאר: "רוב רובם המכריע של הפונים אלי, והמבקשים דרך ומסילה העולה בית קל, יודעים ומכירים את מצבם לאשורו, מודעים עד כמה התדרדרו עד הגיעם כמעט לשאול תחתית, ל"ע, ומתחננים: "ויחפרו לנו את הארץ", ומכאן הצימאון והרצון הבלתי נדלה לברוח ולהתרחק מתחושת הריקנות המקננת בלבם.
אך רבה של אנטוורפן, בלי לפגוע בכבוד תורתו חלילה, הריהו משוכנע שצועד הוא על דרך האמת, וכמעט ואין דופי בכל התנהגותו והתנהלותו, אז על מה ולמה לחזור בתשובה? אכן, נכון הוא הדבר שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אך עד כדי לשנות את דרכו מן הקצה אל הקצה? הרי כבודו בעצמו אינו רואה בו צורך אמיתי, וממילא אין סיכוי בכלל שיקבל את הדברים ממי שאמרם".
(מתוך הספר מים חיים)
חלק ב'
הם דיברו שם גם על איזו גמרא, ור' יצחק שלמה תיקן את ר' חיים בציטוטו, באיזה אות אחת, ר' חיים קפץ ממקומו, איך אתה זוכר בכזו צורה מדויקת, ואז ענהו ר' יצחק שלמה שהוא רגיל לקרוא את הגמרא מתוך שלווה בניגון נעים, עוד פעם ועוד פעם, וכך הגמרא נקלטת אצלו בדקדוק הלשון.