להורדת שטרי פרוזבול – לחצו כאן:
שאלה: בשמיטה זו נתחדש בארץ הקודש שיש לכל ילד מגיל חודש ועד גיל 18 או 21 תכנית חיסכון שבכל חודש מפקידים עבורו 50 ₪ שמושקעים בכל מיני השקעות, והשאלה האם לפי זה כל תינוק ותינוקת צריכים פרוזבול, ואיך יעשו זאת.
תשובה: כפי שנתברר הכסף מושקע בהשקעות ואגחי"ם, וחלק מן הכסף החברות מחויבות להעמיד בבנקים באופן שהם יוכלו למשוך אותו בכל רגע, לכן חייבים לעשות פרוזבול. ואף שא"א למשוך את הכסף לצורך אישי עד גיל 18, אין זה שייך לדין מלווה לעשר שנים שזמן הפירעון אחר השמיטה, שאין שביעית משמטו כיון שאינו בלא יגוש, שכן בחיסכון לכל ילד ניתן למשוך את הכסף ולהעבירו מחברה לחברה.
ויתירה מזאת, שבאמת לא החברות הן הלוות את הכסף, אלא רק מנהלות ומשקיעות אותו עבור המפקידים, נמצא שכספי הילדים מופקדים בחברות והחברות מלוות אותם תמורת רווח לכל מיני חברות שמהן ניתן למשוך. וכן חלק מהכסף שבבנק, ודאי ניתן למשוך אותו בכל עת. לכן ודאי שעל פי הלכה נוהג בזה שמיטת כספים.
ולמעשה, כיון שתינוקות לא יכולים לעשות פרוזבול, יעשה האבא עבורם כדין אפוטרופוס, וכל אחד יוסיף בפרוזבול שהוא מוסר לבי"ד את חובותיו וחובות ילדיו, ובנים מעל גיל בר מצוה יעשו בעצמם פרוזבול.
חובות של קטנים
שאלה: האם חוב שילד קטן הלווה נשמט בשביעית, או שמא כיון שאינו חייב במצוות אין חובו נשמט?
תשובה: כתוב בגמרא (גיטין ל"ז וב"ק לז.) שיתומים קטנים אינם צריכים פרוזבול מפני שבי"ד אביהם של יתומים וא"כ החובות שלהם כמסורים ביד בי"ד וכאלו עשו פרוזבול. מבואר אפוא שללא הטעם שחובותיהם מסורים ביד בי"ד היו חובותיהם נשמטים. אלא שרש"י בגיטין פירש דברי הגמרא על חובות שהלווה אביהם ולא בהלוואות שהלוו הם.
והרמב"ן והרא"ה והר"ן כתבו שמדובר דווקא בחובות שהלוו הם, כי בחובות של אביהם דרשו בספרי שיורש אינו משמט שנא' כל בעל משה ידו. וכתב הר"ן שרש"י סבר שיש תנאים שחולקים על דרשת הספרי לכן פירש גם בהלוואות של אביהם.
והמהרשד"ם חו"מ סי' ס"א דן בחוב שהלוו יתומים ופסק שאינו נשמט מטעם שב"ד אביהם של יתומים והוי כמו שעשו פרוזבול, וכתב שיש מקום לומר שחוב שהיתומים עצמם הלוו אין חל עליו שמיטה כיון שאינם חייבים במצוות ואי"צ פרוזבול, ולכן פירש רש"י דוקא בחוב של אביהם, שכבר נקבע עליו דין שמיטה בחיי האב ואף שכבר מת, אבל חובות שהם הלוו לא נשמטים. ומסיק דעכ"פ אין חוב היתומים נשמט, או משום שזה מסור לבי"ד כמו פרוזבול או שקטנים לא נוהג בהם שמיטה.
נמצא דבפשטות הגמרא מוכח שאפילו קטנים נוהג בהם שמיטת כספים, ואף המהרשד"ם הסכים שכן דעת רוב הראשונים בגיטין, ורק בדעת רש"י דן לומר שאינם חייבים להשמיט חובות, ובב"ק אף רש"י עצמו כתב לפרש את הגמרא בחובות הלוו היתומים, וכן מבואר בבית יוסף סי' ס"ז ובסמ"ע שמדובר גם בחובות שהלוו היתומים, וע"י בב"י מה שפי' בדעת רש"י; וכן נקט המנחת חינוך מצוה תע"ז שחובות הקטנים נשמטים, ועיין בתומים סי' ס"ז ס"ק כ"ה מה שהאריך בדין יתומים א"צ פרוזבול ובשיטת רש"י.
שמיטת כספים לקופת הצדקה באשראי
שאלה: קופת הצדקה פירסמה שכדי לקיים שמיטת כספים בהידור יתנו הלוואות לאחד מרבני הקופה, שזמן פרעונם עד ראש השנה תשפ"ג, ויכתבו בפרוזבול שמוסרים את כל החובות חוץ מהחוב שהלוויתי לקופת הצדקה הנ"ל וכך יקיימו מצות שמיטת כספים וצדקה בצורה מהודרת. ומי שתורם באשראי וכספו לא הגיע עדיין לידי הקופה, הקופה תזכה כסף מזומן עבור כל המלווים כנגד התחייבותם באשראי, וכסף זה יהיה בהלוואה וישמט בשביעית. והשאלה היא האם יש חשש ריבית בכך שהקופה מלווה כסף לתורמים בתמורה שיתנו הלוואה לידי הקופה.
תשובה: הורה מו"ר הגר"פ וינד שליט"א שאין בזה חשש ריבית, ואדרבה, יש בזה מצוה גדולה דשמיטת כספים ומצוה זו גוררת מצות צדקה. והטעם, שאין כאן הלוואה בתמורה להמתנת מעות, אלא להיפך, התורמים [המלווים] משתוקקים לקיים מצות שמיטת כספים כהלכתה ומצות צדקה, והקופה עוזרת להם לקיים זאת בדרך נכונה ע"פ הלכה בזיכוי כסף מזומן, אבל הם כבר הוציאו את הכסף באשראי לפני שמלוים להם, ואין התרומה כהכרת הטוב להלוואה שהקופה מלווה להם, וכן הלוואת הקופה היא אחר שכבר החליטו לתרום ולא בתמורה להשמטה ותרומה, כמובן.