הרב ישראל היימן
ישנה תופעה, היא כבר מזמן הפכה אצלנו להרגל ולדבר שבשגרה,
תמונות…
כל אירוע מצולם עד כלות, בכל הזדמנות המצלמה נשלפת ומתקתקת ללא הפסקה.
ומי מדבר על שמחות משפחתיות, אם להורים שלנו יצא אלבום כמעט מלא לגמרי מהחתונה שלהם, היום אלבום זה רק לברית, הכמות של התמונות עולה בהדרגה עם הגיל והמצב…
חלאק'ה, בר מצווה, אלבום מהישיבה קטנה, ועוד אחד וחצי מהישיבה הגדולה.
אולי יש כאלה שלא מבינים מה פירוש המילה אלבום… זה כמו תיקיה של תמונות במחשב, רק מודפס…
עלוני תמונות מגדולי ישראל ומכל אירועי השבוע והחודש נמכרים בכל דוכן, בקיצור ולעניין, חגיגה של תמונות.
דור של תמונות.
אפשר לדבר על החלק השלילי של העניין, אני דווקא בוחר להסתכל על הטוב.
כולם רוצים לזכור, שגם אחרי זמן תישאר האפשרות לחזור ולהרגיש. השמחה הייתה כל כך מוצלחת, נחמד אחרי שנה או שנתיים לפתוח את האלבום להיזכר ולהרגיש שוב את השמחה.
התמונות גורמות לאדם להרגיש ששום דבר לא עובר וחולף, כל מה שהוא רוצה נשאר לעד, לא נשכח, נכנס לארכיון.
ויש לזה גם פן רוחני…
הנה מגיע ובא חג מתן תורתנו! יום גדול ונשגב, אחד משלושת הרגלים בהם אנחנו מנסים כל אחד בדרכו לספוג אל קרבנו את ההשפעה הרוחנית הנשגבה היורדת משמים כל שנה מחדש.
את השפע הזה אנחנו רוצים לשמר, לא לאבד.
איך אפשר לצלם את שבועות, את ההשפעה, להכניס לאלבום ולפתוח מתי שצריך?
אכן, ידוע היה בצילו של המשגיח דישיבת חברון הגה"צ ר' מאיר חדש זצ"ל, שהיה מחדד תמיד, שהנה בנוהג שבעולם אדם שואל את חבירו לאחר החג "איך עבר עליך החג?", אך טעות גדולה היא, משום שהחג לא עבר, הוא נוסף. האדם המשכיל סופג אל קרבו את החג ומוסיף אותו ואת השפעתו לנפשו ולדרך עלייתו הרוחנית.
ואנו מתפללים ע"כ בכל תפילה מתפילות החג:
"והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום" – במילים אלו אנו מבקשים מאת מקדש ישראל והזמנים את ברכת המועד שתלווה אותנו הלאה ותיספג בנו ובנשמתנו לאורך ימים ושנים, שתישאר לנו בנפש כמו תמונה באלבום.
הבחנה נפלאה בביאור תפילה זו שמעתי מהרה"ג ר' יצחק מאיר גורא שליט"א ראש הישיבה לצעירים רמת שלמה:
השורש ממנה נגזרת המילה 'והשיאנו' מופיע בתנ"ך בשלושה אופנים שונים:
האחד הוא מלשון משא ועול – "משא בני קהת"; מאידך שורש זה מובא גם כלשון מתנה – "ותרב משאת בנימין ממשאות כולם חמש ידות"; וכמובן גם מלשון נשיא וחשיבות – "ונשיא לבני ראובן".
והביאור בזה על דרך הדרוש, שבתפילה זו אנו מבקשים מהקב"ה 'להטעין' עלינו את השפעת היו"ט, ואף אם לא בזכות, הרי שאנו מבקשים השפעה זו 'במתנה' מאיתו יתברך, וביחוד בקשתנו שהמטען הזה והמתנה טובה הזו ישפיעו עלינו לאורך זמן 'לרומם' אותנו ולגדל אותנו בעבודתו יתברך.
לא סתם לעשות תמונות, לא סתם לשמור אלבומים, אלא שנוכל בכל עת מצוא לחזור אל ההרגשות, לחוש שוב את ההתעלות, למצות את התכלית של המשא הזה, של המתנה הנפלאה הזו.
נמצאים שלושת האופנים מתבארים בתפילה זו, "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך". אמן כי"ר.