מה נכבד היום בו מסיימים אלפים ורבבות מישראל, כן ירבו, שו"ע או"ח ומשנה ברורה, וזה יום שמחה לכולנו, וכבר אמר אביי "תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לכולהו רבנן".
והנה בבית יוסף (בהלכות שמחת תורה) מביא מדרש, מכאן שעושים סעודה לגמרה של תורה, ובוודאי שהיום הזה זו שמחה כפולה באלפים ורבבות.
כתוב בתהלים "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי". ומפרש רש"י, שדוד המלך אומר כשאני בא להורות הוראה אני רואה בתורה, והיא מפרשת אותי מן האיסור, כנר המציל את האדם מן הפחתים. כלומר, שאדם בעוה"ז לא יודע מה כן לעשות, מה לעשות, מה לא ראוי לעשות, הוא שרוי באפילה, והתורה מאירה לו את הדרך, מה לעשות, איך להתנהג, מה לאכול, מה לדבר, איזה פעולות כן לעשות, איזה פעולות לא לעשות, וכך הוא צועד בבטחה, לפי אור התורה. דבר ה' זו הלכה, זה האור והנר, לדרכנו ולנתיבותנו.
כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועליך יזרח ה'. זה שו"ע או"ח, זה ועליך יזרח ה'. אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה. ציצית, תפילין, קריאת שמע, תפילה, ברכות, שבת, מועדות, והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.
כתוב בגמרא בשבת, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו ששים ריבוא מלאכי השרת וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. שואל מרן הבית הלוי זצוק"ל, למה זכיית ישראל בכתרים תלויה במה שהקדימו נעשה לנשמע? ובגמ' משמע שבשביל ההקדמה הם זכו לשני כתרים, ואם לא היו מקדימים נעשה לנשמע לא היו זוכים לשני כתרים. ואומר הבית הלוי, 'נעשה' זה קבלה על קיום המצוות, ו'נשמע' זה קבלה על תלמוד תורה, על לימוד התורה, על עמל התורה, ולכן אם ישראל היו אומרים נשמע ונעשה, היה משמע שנלמד כדי לדעת מה לעשות – כי א"א לעשות אלא א"כ לומדים, ואז היה נחשב רק קבלה אחת והיו זוכים לכתר אחד של נעשה בלבד. אבל כשהקדימו נעשה לנשמע, הרי ממילא כשהם אומרים 'נעשה' ומקבלים עול מצוות, ממילא צריכים ללמוד איך לעשות, שהלא אי אפשר לעשות בלי ללמוד לדעת איך לעשות. ורק אחרי זה הם אמרו נשמע, וזה הכתר של תלמוד תורה בפני עצמו, זה כתר בפני עצמו, ע"י שהקדימו נעשה לנשמע זכו לשני כתרים.
מי שזכה ללמוד, לגמור שו"ע או"ח עם משנה ברורה ויודע עי"ז איך לעשות, איך להתנהג, איך להישמר כראוי, זוכה לכתר של נעשה. היום זה החג והשמחה של הכתר של נעשה. וכיון שלמדו בעיון ובעמל, אז זה גם נעשה וגם נשמע, שני הכתרים גם יחד.
בואו ונחזיק טובה לחכם לב יקח מצוות, הרב הגאון ר' דוד הופשטטר שליט"א, וכל משפחתו וכל המסייעים על ידו שהקים ומחזיק את כל המפעל הגדול הזה לאלפי ישראל עם עוד כל מפעלות הקודש שהוא נטל על עצמו. ואחז"ל שכל המזכה את הרבים זכות הרבים תלויה בו. אין ספור לזכויות של הרבים בתלמוד ובמעשה שהוא הביא לידי זה, והוא מחזיק את זה ועל כתפיו הוא נושא את העניינים הגדולים האלה.
הקב"ה יחזקהו ויאמצהו בבריאות ובאורך ימים ושנים והצלחה במעשה ידיו, אור התורה וברכת המצוות יחולו עליו להמשיך להיות צינור ועמוד להחזיק תורה ומצוות בבית ישראל.