"אם כסף תלוה…" (שמות כ"ב כ"ד)
הבית ברח' רשב"ם היה ריק מאדם. מרן ה'קהלות יעקב' ישב בו בגפו, ספון בחדרו, והתעמק כהרגלו בכתיבת סימן נוסף בספרו על מסכתות הש"ס. ניכר היה עליו עומק עיונו, עד שנדמה היה כי אין מן הראוי להפריע לו בלימודו זה. אך ר' יוסף ו' עומד ומצפה בצד החדר, מנסה הוא לתפוס את הרגע המתאים בו יכנס להשיח את אשר על ליבו לפני מרן הגאון זצוק"ל שיסייע לו במצבו הקשה.
ברגע של הפוגה, כשמרן ה'קהלות יעקב' הרים את עיניו מהספרים הרבים שהונחו על שולחנו, הבחין לפתע בר' יוסף ושאלו בפשטות אופיינית אם נזקק הוא לדבר מה. ר' יוסף השיב בחיוב, באומרו שבא לקבל ברכה מהרב לרגל מצוקה מאד קשה שנקלע אליה. עד מהרה נכנס ר' יוסף ונעמד ליד מורו ורבו והחל לתנות את צערו באוזניו.
"לאחרונה הוזקקתי לעבור לדירה גדולה יותר, כדי שיהיה מקום ראוי והולם עבור הילדים המתרבים בביתי. לקחתי הלוואות שונות לצורך הרכישה, בתקווה שאוכל עם הזמן להשיבן לבעליהן. ברוך ד' מצאנו דירה גדולה ורחבת ידיים שתוכל לסייע בעדנו בכלכול צרכנו, אך עתה כשהגיעה עונת החזרת החובות רואה אני שאין בידי ממש פרוטה לפורטה, והכנסותיי הדלות מספיקות אך בקושי לכלכל את בני ביתי".
בסתר ליבו קיוה ר' יוסף שברכתו של הצדיק תשפיע, וכי ימצא לכל הפחות אפיקים נאותים שיסייעו לו להחזיר את החובות הרבים שנטל על שכמו. והרי הנושים כבר נושפים בערפו, ודאגתו רבה למאד.
אך להפתעה שחכתה לו, לא ציפה אפילו בחלומו השחור ביותר.
מרן ה'קהלות יעקב' נעמד ממקומו והחל גוער בר' יוסף בקול גדול: "גזלן! גזלן! אם אין לך מעות להשיב, כיצד אתה לוקח הלוואה כדי לעבור לדירה גדולה יותר?! מי התיר לך לגזול את אותם מלווים?!"
האברך נבהל מאד מדבריו התקיפים של רבו, וניסה להסביר ולהקל מעט מחומרת הדברים. אך מרן ה'קהלות יעקב' נותר בדבריו אודות חוסר האחריות של אותו אברך, ושנטילת ההלוואה אינה מוצדקת למול טענה וקושי שכזה.
רק לאחר כמה דקות, כשהאברך ביקש בקול בוכים עצה מהרב למצב הקשה שאליו נקלע בשל הצורך להחליף את מקום המגורים עבור ילדיו, הסביר לו מרן ה'קהלות יעקב' בקולו החזק אך ברגש אבהי:
"אברכים רבים לצערי לוקחים בקלות ענין זה שבו יכנסו לחובות כדי להחליף את דירתם בדירה גדולה יותר. ראוי לדעת שזוהי עצת היצר להוציאם מן הלימוד, שכן בדירה הקטנה אפשר איכשהו להסתדר ואילו בדירה הגדולה לא תהיה מנוחת הנפש מפני החובות הגדלים. וכך הולכים ומתרוצצים מגמ"ח לגמ"ח והופכים לגזלנים כשאין משלמים את החובות בעתם, עד שלבסוף נאלצים לפעמים למכור את הדירה החדשה ולא עלתה בידם אלא הטרדות והריבית".
ואם לא היה די בכך, ניאות מרן ה'קהלות יעקב' לבסוף לברך את ר' יוסף בברכה נדירה – "שיזכה למכור מיד את דירתו החדשה וירויח את שנות הצער של גלגול החובות, מהם צריך לברוח כמו מאש שכן זה גיהנום בעולם הזה"…
דאגתו זו של מרן ה'קהלות יעקב' באה לידי ביטוי אף בדבר הלכה, ולא רק מטעמי נוחיות להגדיל את הדירה וכדומה. מעשה היה באחד שקיבל הלוואה נוחה ממשרד השיכון לקניית דירה, והיתה לו אפשרות לקנות בסכום ההלוואה דירה במקום שיש שם הרבה חילולי שבת רח"ל, ויעצו לו להוסיף ששת אלפים דולר ולקנות דירה במקום אחר הרחק מחילולי שבת, וגם מקום יותר טוב כשלעצמו.
הוא בא לשאול בעצת רבו מרן ה'קהלות יעקב', שפסק לו בהחלטיות שלא להיכנס לחובות אף בסכום הנראה קטן לרכישת דירה זו, ולענין ראיית חילולי שבת אמר לו, שיסגור התריסים ויפתח מלמעלה כדי שיכנסו אור ואויר, ובכך לא יראה את חילולי השבת ח"ו. ומה ששומעים חילולי שבת – אין זה נורא כל כך, כי עיקר המזיק הוא הראיה.
והמשיך בגנות ה'מאדע' החדשה להסתובב בגמ"חים, וסיפר כי ידוע לו על אחד שנפטר מהתקף לב רח"ל והיה זה מעומס החובות שהיו לו עקב רכישת דירה לצאצאיו.
(הרב מ' ברמן מוסף שב"ק משפטים תשע"א)