הרב שמחה שטיגליץ
את 'שיעלה' (שם בדוי) הכרתי כבחור ישיבה מן המניין, ששובץ ללימוד איתי במסגרת 'פרויקט הגישמאק' של ארגון אחינו' בו אני משמש כחונך.
מדובר בבחור מוצלח וכישרוני. יש לו את כל הנתונים להצליח, הוא בא ממשפחה טובה, קיבל חינוך איכותי, הוא לומד בישיבה מצוינת, הוא מקובל בחברה ויש לו ראש טוב. מה עוד צריך כדי להצליח???
והוא אכן הצליח מאוד ב"ה, עשה חיל בלימודיו הוציא ציונים מעולים במבחנים, והיה אחד הבחורים הטובים בישיבה.
ביום מן הימים החלה נסיגה מסוימת. הוא הפסיק להתעניין בשיעורים כפי שהתעניין עד כה, הוא התחיל לחלום קצת בסדרים, ובשעות בין הסדרים הוא החל להתחבר עם בחורים קצת פחות חיוביים.
המשגיח בישיבה שוחח איתי וסיפר לי שיש כאן תופעה מאוד מדאיגה. הבחור החל להתדרדר, אומנם לא במדרון חלקלק אבל בכל זאת כל התדרדרות מדאיגה אם היא נמשכת לאורך זמן.
ניסיתי לגשש בעדינות ולבדוק אם יש סיבה מיוחדת, אבל שיעלה לא כל כך התלהב לחשוף את הקלפים. ראיתי עליו שהוא רוצה לענות לי ולומר לי מה קרה לו, אבל הוא מתאפק ומחליט שלא לספר.
אמרתי לו: "שיעלה, אני נמצא כאן. כשתרגיש שאתה מוכן לשתף אותי ולספר לי מה קרה לך, אני אשמח לשמוע".
הוא הנהן בראשו ועבר לנושא אחר, ואני לא הכבדתי עליו עוד בעניין ונתתי לו את הפרטיות החשובה לו כל כך.
אחרי מספר חודשים הוא התחיל לחזור לעצמו וכעבור זמן קצר כולם שכחו מהירידה שהיתה ושעוררה לא מעט דאגה.
יום אחד הוא הגיע אלי וביקש לדבר… "אתה זוכר שאמרת שאני יכול לספר לך מתי שארגיש צורך??? עכשיו אני רוצה לספר לך מה קרה".
עד מאה ועשרים אחוז
"כמו שאתה זוכר, הייתי בחור מאוד טוב. בבוקר הייתי קם בלי לעשות בעיות, רצתי למקווה, משם לישיבה, למדתי בסדר 'פאר טאגס' לפני התפילה, התפללתי יחד עם כולם, אכלתי ארוחת בוקר עם כולם והתייצבתי לסדר בזמן. למדתי הקשבתי בשיעורים חזרתי, הצלחתי במבחנים, הכל היה מאה אחוז.
"אבל אבא שלי לא היה מרוצה ממני. הוא תמיד אמר לי שלא מספיק מאה אחוז! הוא רוצה מאה ועשר אחוז, ואם אני אשיג מאה ועשר אחוזים הוא ידרוש מאה ועשרים.
"אבא היה שואל אותי כמה למדתי 'בין הסדרים', ואיך מתקדמת החזרה שלי על שישה סדרי משנה שכבר סיימתי לבר מצווה, ואם אני עוד לומד גם את הסדר שלי בנ"ך, וכמה זמן למדתי השבוע מוסר.
"כל הזמן הוא תובע ממני עוד ועוד, ואני הרגשתי שאני כבר לא יכול לסבול את זה. החלטתי שאני 'מוריד רגל מהגז'. אבא לא מסתפק במאה אחוז? אני אתן לו שמונים או שישים אחוז, והוא עוד יתגעגע למאה אחוז. אחר כך כשאשוב ללמוד כמו שצריך הוא כבר יעריך אותי יותר…
"האמת שהיה לי קשה 'להוריד את הרגל מהגז', כי אני אוהב ללמוד ולקום מוקדם. אבל התאמצתי למצוא תחומי עניין אחרים ולאט לאט התחלתי להתרחק מהלימוד.
"הרגשתי מאוד רע עם עצמי, הבנתי שאני הורס לעצמי את העתיד שלי בידיים. אבל הייתי חייב להתפטר מהבעיה הזאת שהעיקה עלי כל כך, אני לא יכול עוד להתמודד עם הלחץ הזה שאבא שלי מפעיל עלי…
"כך עברה תקופה שבמהלכה ההרגשה שלי הפכה יותר גרועה, הכי פחדתי להתרגל למצב הזה. הבנתי שאני עלול להישאר במצב הזה כל ימי חיי חלילה וחס.
"באותה תקופה נסעתי לשבת לרבי, היתה זו אחת מה'שבתות נסיעה', והגיעו הרבה מאוד חסידים לאדמו"ר. הרגשתי קצת מנותק, מה לי ולשבת אצל הרבי כשאני נראה ככה, כשכל הרוחניות שלי במצב שונה לגמרי מהפעם הקודמת שהייתי פה.
"במהלך אותה שבת הבנתי דבר מופלא… הסתכלתי מסביבי וראיתי הרבה מאוד אנשים, אברכים צעירים, יהודים עם זקן מאפיר או מלבין, וגם בחורים צעירים כמוני, מאות אנשים עומדים יחד ב'טיש', וכולם שרים בהתלהבות…
"רק אני הייתי ככה מצוברח. עמדתי שם על הפרנצ'ס כמו כולם, אבל לא הרגשתי התרגשות, לא שמחה, לא רטט של קדושת השבת. כלום כלום".
להסמיק מבושה
"הסתכלתי מסביב", מספר שיעלה, "וראיתי שכולם דווקא כן מחוברים, כולם שרים בשמחה ובהתלהבות, אפילו קצת רוקדים על המקום כששרים שיר שמח.
"למה רק אני עצוב? אה… זה בגלל אבא שלי. הוא דורש ממני יותר מדי. בגללו אני ככה…".
"לרגע אחד עצמתי את העיניים והסתכלתי על עצמי, אמרתי לעצמי, אתה רציני??? אתה מתכוון לזה ברצינות??? באמת מכל האנשים שנמצאים כאן אתה היחיד שמתמודד עם קושי?
"כמה בחורים יש כאן שיש להם ראש חלש בלימודים וקשה להם בישיבה??? כמה בחורים יש כאן שיש להם בעיות חברתיות. יש כאן אפילו כאלו עם בעיות גופניות בולטות לעין, הם שמחים ומאושרים!!!
"והאברכים??? כמה מהם מתקשים בתשלומי המשכנתא? המבוגרים צריכים לחתן ילדים. זה לא כזה קל. הם מתאמצים ומגלגלים גמ"חים ועובדים קשה.
"ובכל זאת הם שמחים ומחייכים ומחוברים לרוחניות ויכולים לטעום מעט מטעמה המתוק של השבת.
"איך הם עושים את זה? הם מתמודדים עם הקושי! הם יודעים להניח אותו בצד כשצריך וליהנות מהחיים. זה שיש לך קושי לא אומר שאתה חייב להיות שקוע בו יומם ולילה.
"הרגשתי שאני מסמיק מבושה! התביישתי מעצמי. יש לי הכל, ראש טוב, הורים טובים, בית בריא ב"ה, ישיבה טובה, כישורים חברתיים מעולים. הכל יש לי! רק בעיה אחת קטנה… אבא שלי דורש ממני יותר מדי. ולמה הוא עושה את זה? כי הוא אוהב אותי והוא רוצה שאני אצליח.
"בגלל זה אני מאבד את כל עולמי, העולם הזה ובעיקר העולם הבא? רק בגלל שקצת קשה לי. ומה יאמר בחור שיש לו בעיות קשות של קשב וריכוז? מה יאמר מי שיש לו נכות גופנית? מה יאמר מי שיש לו חובות כספיים? אם כל אחד יהיה שקוע כל היום וכל הלילה בצרות שלו, כולנו נהיה עצובים ומדוכאים.
"באותו רגע חזרתי לעצמי. חזרתי להיות מאה אחוז, והאמת שאני גם משתדל להיות מאה ועשר. אני יודע שאבא שלי ידרוש ממני להיות מאה ועשרים אחוזים, אבל זה כבר לא מכביד עלי כמו פעם. אבא שלי בסך הכל רוצה את טובתי וגם אם זה קצת קשה לי להכיל את זה, אני לא ילד קטן, אני למדתי להגבר על הקושי ולהמשיך הלאה למרות שהוא מציק לי קצת".
לעבור לצד השני
טפחתי לשיעלה על הכתף ואמרתי לו: "אני שמח ששיתפת אותי בסיפור. התהליך הפנימי שעברת מעניין מאוד ובעיקר מלמד גם אותי… אני בטוח שזה יביא לי תועלת גם בפן האישי וביתר שאת מול החניכים האחרים שלי.
"כי אכן הקושי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. כולנו חייבים להתמודד עם קשיים. מי שיש לו שכל מתמודד איתם בחכמה ובגבורה. מי שלא זוכה להתנהג בחכמה, מוריד את הראש ושוקע בעצב תהומי על מר גורלו ועל הקושי שנפל בחלקו… הסיפור שלך מוכיח שכל אחד יכול לעבור גם לצד שכנגד, וברגע אחד לשנות את כיוון ההסתכלות שלו על החיים עצמם ובמיוחד על הקשיים שהם כוללים".
אין ארוחות חינם לכל דבר יש מחיר
אני הייתי ילד אמנם לא חייתי באושביץ לא בסיביר וגם לא בקישינב, אפשר לומר שהייתי ילד שאולי לא היה לו חסר אבל קנאה זו מדה שקיימת אצל רוב בני האדם קינאתי בעשירים קינאתי בבנש"קים שהכל יש להם, יום אחד התוכחתי עם בנש"ק אמרתי לו אתם מסודרים לכל ימי חייכם גביר פעם הוא עשיר ופעם הוא פושט רגל אתה הבנשקים מסודרים כלכלית לכל חייכם באיזה זכות יש לכם עליונות על אחרים, הוא שאל אותי חזרה באיזה זכות יש לכהן עליונות על ישראל, עניתי לו לכהן יש חובות קשות הוא אסור בגרושה [אני מכיר סיפור ל"ע על זוג שלא היה להם ילדים למעלה מ10 שנים והחליטו להתגרש והתגרשו והתברר שהאשה הרה והבעל היה כמובן כהן] ועוד חובות שאינו יכול ללכת לטיפול רפואי משובח יותר בבית חולים כשיש שם נפטרים וכו' וכו', הוא ענה לי גם לבנש"קים יש חובות, למשל שלא מרשים ללכת לעבוד או שמחייבים להישרף בקייץ בחום הלוהט עם כל הבגדים המחממים שלהם ועוד ועוד