מועד קטן ט
כיצד השיב הבית הלוי לאשה עגונה לגבי עתידו של בעלה?
אמר ליה הנך כולהו ברכתא נינהו
סיפר הגר"ח קנייבסקי שליט"א, כי הרופא הגוי שבא מארה"ב לנתח את חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ביקש ברכה מחמיו, ושאלו: על מה אתה רוצה ברכה?"
וענהו, שהניתוח יצליח. ונתן לו ברכה. ואמרתי להרב שאם כן נמצא שהניתוח עבר ב"ה בהצלחה מכח ברכת חמיו, רק שתמיד הרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין אכן כאן הרי היה זה ברכה לגוי, ועי"ז אינו בגדר "מתיר עצמו". נהנה הרב והוסיף: שבמסכת מועד קטן דף ט' ע"ב אמרו "אמר ליה [רבי שמעון בר יוחאי לבנו רבי אלעזר] הנך כולהו ברכתא נינהו וכו'" ושמעתי מאבא זצ"ל, בשם המגיד מדובנא ז"ל שאמר כי הטעם שאמרו כך רבי יונתן בן עסמיי ורבי יהודה בן גרים לרבי אלעזר , כי ידעו שלא יבין וישאל את אביו, ועי"ז שאביו יתרגם, זו תהיה ברכה מאביו.
והוסיף הגר"ח קנייבסקי: היתה פעם אשה עגונה שבעלה נעלם ולא ידעה אם הוא חי או שמא השתמד ח"ו, באה אל ה'בית הלוי' ואמר לה: מה אוכל לעזור לך, אמרה לו: רבי רק תאמר לי אם הוא חי, ענה לה: הוא חי. שוב שאלה: רק תאמר לי אם הוא השתמד, ענה לה: לא. ושוב שאלה: רק תאמר לי אם יחזור, ענה לה: יחזור. ולאחר זמן אכן חזר הבעל חי בריא ושלם.
אמרו לבית הלוי כי הנה מופת גדול. אמר להם אין זה מופת כלל, כי מה שאמרתי שהוא חי, משום "חזקת חיים". מה שאמרתי שלא השתמד, משום "חזקת כשרות". ומה שאמרתי שישוב, כי אם הוא חי, וכשר, מדוע שלא יחזור…
(אגעדאנק – דרך שיחה)