מה הדין באופן שהשליח ציבור חיסר אות אחת בקריאת המגילה? │ מדוע אדם השומע קריאת המגילה מתוך מגילה שאינה כשרה עדיף שישמע וישתוק? │ ומה העניין שיהיה חומש לפני כל אדם השומע קריאת המגילה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"צ סעיפים ג' – ה']
קריאת המגילה בשלימות
אומר השולחן ערוך, צריך לקרוא את המגילה כולה, ואם חיסר אפילו אות אחת מן המגילה שהוא לא קרא, לא יצא ידי חובתו, כלומר, צריך לקרוא את כל המגילה בשלמות, וכן צריך לקרוא את המגילה מתוך הכתב, וזה כולל שני דברים:
א. שיקרא את כל המגילה.
ב. שהמגילה כולה תהיה כתובה.
ואם המגילה חסרה, אף על פי שהוא קרא את כל המגילה, נחשב שקרא בעל פה, ובדיעבד, מספיק שקרא את רוב המגילה מתוך הכתב, ומספיק שרוב המגילה תהיה כתובה בשביל שהיא תהיה כשרה, ומה שכתוב 'קראה על פה לא יצא', זה הכל אם קרא את כולה או את רובה בעל פה, או לחילופין, אם המגילה עצמה חסרה עד חציה, שאז הדין הוא שהמגילה פסולה, אבל אם הוא קרא את רובה מתוך הכתב, או שרובה כתובה על גבי הקלף, כשרה.
אומר הרמ"א, מה שמבואר שמספיק שהוא קרא את רוב המגילה מתוך הכתב, או מספיק שרוב המגילה כתובה, זה הכל, אם לא מושמט תחילתה של המגילה או סופה של המגילה, אבל אם תחילתה מושמט או סופה מושמט, אף על פי שזה רק מיעוט, המגילה פסולה, ואפילו אם חסר באמצע המגילה, דווקא שלא השמיט עניין שלם, אבל אם השמיט עניין שלם, זה נראה כמו ספר חסר, והמגילה פסולה, וביותר מחציה, מבואר בשולחן ערוך, שאפילו אם האותיות כתובות אלא שהם מטושטשות ואין רישומן ניכר, פסולה.
קריאה מתוך מגילה שאינה כשרה
אדם שאין לו מגילה כשרה, עדיף שישמע וישתוק, שמא הוא יבלבל אדם אחר, ואותו אדם אחר ישמע בלי כוונה את זה שקורא מתוך מגילה שאינה כשרה, ובכך מפריע לו לשמוע את השליח ציבור שקורא מתוך מגילה כשרה, וממילא לא יצא ידי חובתו, ובשער הציון כתב, שלפי טעם זה, גם אם הוא מחזיק מגילה כשרה שלא יקרא בקול, שמא השומע ישמע אותו ולא את השליח ציבור, והוא הרי לא מתכוון להוציא ידי חובה את זה שישמע אותו, ויש טעם נוסף לדין זה, שמא הוא עצמו שמחזיק מגילה שאינה כשרה לא ישמע טוב מהשליח ציבור, ונפקא מינה בין שני הטעמים:
א. באופן שמחזיק בידו מגילה כשרה אבל אינו מתכוון להוציא אחר ידי חובה, שלפי הטעם הראשון, יש בזה בעיה, כיוון שהשומע ישמע אותו ולא את השליח ציבור, והרי הוא לא מתכוון להוציא אותו ידי חובה, אבל לפי הטעם השני, אין בזה בעיה, כי סוף סוף הוא מחזיק בידו מגילה כשרה, ויוצא ידי חובה בעצם זה שהוא קורא מתוך המגילה הכשרה.
ב. באופן שרק הוא עם השליח ציבור ביחד, שאם זה משום שהוא מפריע לאדם אחר, אין בזה שום בעיה, כיוון שהוא לא מפריע לאף אדם, אבל אם זה משום שהוא עצמו לא ייתן דעתו להקשיב לש"ץ, אז באופן כזה הדין הוא, שאף על פי שהוא לבד, יש בזה בעיה.
סיוע לשליח ציבור בשעת קריאת המגילה
לא יסייע אדם לשליח ציבור בשעה שהוא קורא את המגילה, שמא לא יכוון דעתו לשליח ציבור.
פסק הקורא באמצע קריאת המגילה
קרא את המגילה 'סירוגין', דהיינו, שהפסיק באמצע קריאתה, ושהה, ואחר כך חזר למקום שהפסיק, אפילו אם השהייה הייתה כזאת, שבאותו זמן שהוא שהה הוא היה יכול לגמור את כל המגילה מראשה ועד סופה, הדין הוא, שהוא יצא ידי חובת קריאת המגילה, ואפילו אם הוא דיבר באמצע המגילה, הוא לא צריך לחזור לקרוא את כולה, אלא ממשיך מהיכן שהוא הפסיק לשמוע, וכל זה כשדיבר הקורא, אבל השומע שדיבר ולא שמע את כל המגילה, אפילו שחיסר רק תיבה אחת, לא יצא, ולכן צריך שיהיה חומש לפני כל אדם, כי בעת שהנערים מכים בהמן, יש תיבות שלא שומעים טוב, ויוצא ידי חובה בזה שקורא מהחומש, ומכל מקום, גוערים במי שמדבר באמצע, שמכיוון שהוא בירך עליה, אין לו להפסיק בינתיים עד הסוף, ואדם ששהה מחמת אונס, יחזור לראש.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א