היכן מדליקים נרות חנוכה בחצר שיש לה שתי פתחים ?

י' בטבת תשפ"ב- סימן תרע"א- מאמצע סעיף ז' בהגה "ויש נוהגין להדליק בער"ש"- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מתי מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת בערב שבת?האם צריך שיהיו עשרה אנשים בשעת ההדלקה? וכיצד יתכן מצב שבו שני אנשים מדליקים את הנרות?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חנוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרע"א סעיף ז' בסופו – סעיף ח']

זמן הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת בימי חול

לעיל בסעיף מבואר, שנוהגים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, ואף על פי שלא יוצאים ידי חובת הדלקה באותם נרות, בכל זאת מדליקים כדי לפרסם את הנס ברבים, ואומר הרמ"א, שנוהגים להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב, ומבאר המשנה ברורה, שאפילו אותם אלו הנוהגים להדליק נרות חנוכה בביתם בצאת הכוכבים, בבית הכנסת צריך להדליק בין מנחה למעריב, כלומר, לפני צאת הכוכבים,

ומביא המשנה ברורה שני טעמים:

א. הציבור מתקבץ בזמן זה, ויש בזה יותר פרסומי ניסא.

ב. אם ידליקו לאחר מעריב, הציבור יצטרך להמתין ולא ללכת הבייתה עד שידליקו את הנרות בבית הכנסת, ולא נכון לעכב את הציבור בשביל זה.

זמן ההדלקה בבית הכנסת בערב שבת

יש נוהגים להדליק בערב שבת את הנרות בבית הכנסת לפני מנחה, ויתכן שהטעם בזה הוא, משום שאם ימתינו עם הדלקת הנרות עד לאחר מנחה וכמו שנוהגים בכל יום, עלול להיות מאוחר, אבל המשנה ברורה מביא בשם הדרכי משה, שאין אנחנו נוהגים כך, אלא גם בערב שבת מדליקים בין מנחה למעריב, עוד מוסיף הרמ"א, שהשליח ציבור מדליק את הנרות לפני התפילה, או לפני מנחה בערב שבת, או לפני ערבית בכל יום והציבור ממהר ורוצה להתחיל להתפלל, יכול השליח ציבור להדליק נר אחד מנרות החנוכה והציבור יתחילו להתפלל, ואחר כך השמש ימשיך בהדלקת שאר הנרות, ומבאר המשנה ברורה, שדווקא באופן כזה שהציבור כבר ממהר, יעשו כך, אבל בלאו הכי, יותר טוב שהשליח ציבור שהתחיל בהדלקה, הוא יסיים, שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור, וכן אדם הנמצא בביתו, ונזדמן לו דבר בהול ונחוץ שצריך להזדרז לעשות אותו, יכול להדליק נר אחד, ומישהו אחר ימשיך בהדלקת שאר הנרות.

שיהיו עשרה אנשים בשעת ההדלקה בבית הכנסת

מביא הביאור הלכה, שיש מי שאומר, שמכיוון שהדלקת הנרות בבית הכנסת היא כדי לפרסם את הנס במקהלות, צריך שבשעת ההדלקה יהיו בבית הכנסת עשרה אנשים, ולכן, אם אין עשרה אנשים ידליקו בלי ברכה, והביאור הלכה חולק עליו וסובר, שעצם ההדלקה שציוו חכמים על כלל ישראל להדליק, זה גופא הפרסומי ניסא, אחר כך שיבואו אנשים ויראו את זה, אז יתקיים הפרסומי ניסא בזה שהם יראו נרות דלוקים, אבל לא שצריך שבשעת ההדלקה ממש, יהיו עשרה אנשים.

חצר שיש לה שתי פתחים

חצר שיש לה שתי פתחים משתי צדדים, אפילו אם היא שייכת לאדם אחד ולכאורה הוא הדליק בפתח אחד, בכל זאת הדין הוא, שאם שתי הפתחים הם מצד אחת, מספיק שידליק נר אחד, אבל אם שתי הפתחים הם משתי צדדים, צריך להדליק בשתי הפתחים שמשתי הצדדים, מפני החשד, שמא יאמרו בני עירו, שמזה שהוא לא הדליק בפתח הזה, אז גם בפתח השני הוא לא הדליק, והם אינם יודעים שבפתח השני הוא כן הדליק, ואם שתי הפתחים מצד אחד ובבית אחד, מספיק להדליק בפתח אחד, אבל אם הם בשתי בתים, אפילו שהם של אדם אחד, מדליק שתיים, ואם מדליק בשתי פתחים, מברך באחד מהם, ובבית אחד שחלוק מבפנים, ושני חלקי הבתים שייכים לאדם אחד, יש מקילים שזה נחשב כבית אחד, ואם זה בצד אחד, מספיק נר אחד, אבל בזמן הזה שכולם מדליקים בפנים ממש, ואין היכר לבני רשות הרבים כלל, אפילו שיש לחצר או לבית הרבה פתחים להרבה צדדים, בכל זאת הדין הוא שידליק רק פעם אחת בפנים, משום שאין חשש לחשד.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן