פירעון הלוואה במקום היוקר
בתקופה זו יש הנוסעים מביתם לפוש, לעיתים למישהו חסר בדרך דבר מאכל וכד', ואחד מהנוסעים האחרים גומל עמו חסד ונותן לו משלו או מלווה לו. והנה, מלבד מה שיש להקפיד להלוות רק על פי האופנים המותרים שנפסקו בהלכה (יו"ד קס"ב), הרי שיש לשים לב לנקודה נוספת, שאם ההלוואה היתה במקום שהמחיר זול, אסור לפרוע במקום שהמחיר יקר כמובא בגמרא ובהלכה שם.
ולדוגמה מעשה שהיה: קבוצה שיצאו לדרך אך היו עדיין בתוך העיר, מישהו שם לב ששכח את בקבוקי השתיה בבית, אחד הנוסעים הלווה לו בקבוק מים סגור, והם סיכמו שכשיגיעו למחוז חפצם יקנה בקבוק אחד ויחזיר. כשעצרו בתחנת דלק חשב הלווה לקנות שם בחנות על אם הדרך ולהחזיר למלווה (מיותר לציין שווידא כי החנות שומרת שבת), אך העירו לתשומת ליבו שמאחר ובקבוק מים שם עולה כפול ממחירו בעיר, יש בזה איסור ריבית, ויש להחזיר לו במקום שעולה אותו מחיר או לשלם לפי השווי במקום ההלוואה.
פתרון נוסף, אם מראש היה קונה את הבקבוק במקום ללוות, היה יכול לשלם איזה מחיר שרוצה כיון שאין המתנה.
י. נ.
השתדלות למען השבת שנחרטה לדורות
בשבוע האחרון פורסם על ההשתדלות למען השבת של הרב יהודה מאיר אברמוביץ ז"ל – ורציתי לדייק בפרטי אותו מעשה שהובא:
זקני, הרה"ח ר' יצחק שלמה צישינסקי זצ"ל, מסר את נפשו להעמיד הדת על תילה בעיר תל אביב. עם המהפך שהיה בשעתו, בבחירתו של ראש העיר שהיה נציג מפא"י, והיה חשש גדול שיפרוץ את הסטטוס קוו שנשמר בתל אביב, עלה סבי זצ"ל בשבת הראשונה לאחר בחירת ראש העיר, מיד לאחר תפילת מוסף, אל ביתו של נציג אגודת ישראל בתל אביב, שנבחר להיות הנציג במועצה, וביקש ממנו שיתלווה אליו לביתו של ראש העיר הנבחר.
הרב אברמוביץ זלה"ה, כחייל נאמן למען שמירת שבת ויהדות, התלווה אכן לזקני ר' איטשע זצ"ל, וביחד הם צעדו כברת דרך ארוכה לביתו של ראש העיר החדש. ראש העיר, שנדהם לראות בפתח ביתו שני יהודים חשובים במלבושי שבת, שאל אותם לבקשתם – והם השיבו לו, שפשוט באו לברכו בברכת הצלחה עם בחירתו לראשות העיר. מרוב התרגשות הוא הכניסם לביתו ואמר להם: "בוודאי אתם רוצים איזו שהיא עזרה, בבקשה תכנסו ונשתדל לעזור לכם!". הם אכן נכנסו לביתו בצוותא, וביקשו בתחנוני נפש למען השבת – והוא הבטיח להם על שמירת הסטטוס קוו בתל אביב.
א. פייגנבוים
מתי אני 'לא זמין'…
קורה לא פעם, שחבר או לקוח וכד', אומרים: 'ניסינו לתפוס אותם בסלולרי אבל לא היית זמין'. רציתי להתייחס לאמירה הזו, ולומר כלל, שלענ"ד הוא תקף ונכון:
מי שמסתובב ברחבי הארץ, יודע שיש מקומות לא מעטים שבהם הקליטה חלשה מאד; ומן הסתם כשהתקשרתם, היה זה במקום כזה. לכן חשוב לדעת, שאם המספר המבוקש לא זמין, יש להתקשר לפחות עוד פעמיים. מדובר בעצה בדוקה ומנוסה.
לרוב, כאשר מישהו אינו זמין – אפשר להתקשר פעמיים נוספות, ובעשרים השניות שבין שתי השיחות חוזרת הקליטה לסלולרי שלו, ואז הוא עונה. אפשרות נוספת: יתכן שכשהתקשרתם, בדיוק אז גם זה שהתקשרתם אליו היה עסוק בלהתקשר למישהו אחר. מדובר בפרק זמן של בין עשר לשלושים שניות, שבהן המכשיר לא זמין, ולאחריהם או שנשמע צליל 'תפוס' או ששוב המכשיר זמין. המכנה המשותף הוא, שניתן לראות את המחייג על הצג ולחזור אליו.
כדאי אפוא לזכור: פחות משלוש-ארבע פעמים להתקשר – זה עוד לא נקרא 'לא זמין'…
בתקוה להבנה, י.ד.
עצה לעקביות בלימוד הדף היומי
עם התחלת מחזור חדש ללימוד דף היומי ירושלמי, ברצוני להציע מניסיוני עצה, שבעזרתה ניתן להתמיד בלימוד בעקביות בס"ד.
אנו עדים לכך שבכל תחילת מחזור רבים מצטרפים, אך לצערנו חלק מהם נוטש במשך הזמן. הסיבה העיקרית לכך היא, שבימים מסוימים כשלא מספיקים ללמוד את הדף ביומו ומצטבר פיגור, גורם הדבר לאובדן הרצף ולהפסקה.
עצתי היא, שהלומדים יחליטו החלטה אמיצה, שגם אם ביום מסוים אין באפשרותם ללמוד הדף כדבעי (עקב טרדה וכד') בכ"ז יקדישו מעט זמן לקרוא את הדף בהבנה שטחית ביותר (בלי התחייבות להשלים אח"כ בעיון). כך לא יצטבר פיגור ולמחרת יוכל להמשיך עם כולם.
עצה נוספת להבנת הלימוד: מדי יום לאחר הלימוד של הדף היומי, להקדיש עוד מעט זמן, להכנה לדף של מחר, כך הלימוד מחר יהיה קל יותר.
יעזור השי"ת שנזכה להתחיל ולסיים כל הש"ס, ללמוד וללמד וכו'.
(המודיע יום שלישי כ"ו במנחם אב תשע"ח)