בשולי מאמרו של הרב חיים נתן היילפרין ממנצ'סטר, מח"ס 'לקוטי שערי תשובה', שהתפרסם בביטאון 'אספקלריא' (אחו"ק תש"פ), הוא מוסיף ומגולל את הדברים הבאים:
"והנני מרגיש מחויב להעיד בכתב מה ששמעתי היום מבעל המעשה עצמו (מוקלט), שהוא יהודי חרדי יקר מלונדון (אנגלי') אחרי שנים שגר בגיברלטר. שלפני פסח השנה נחלה רח"ל בהמחלה הנוראה החדשה שסובלים ממנה ברחבי תבל (שאינני רוצה לקרותה בשמו – ע' נדרים מא:), עד שהגיע רח"ל לשערי מות ועד בכלל, ונשמתו עלה בשמי שמים, ועמד בדין לפני שלשה דיינים, ושוב זכה לשוב להאי עלמא.
"מבהיל על הרעיון לשמוע מפי בעל המעשה, שמספר מה שקרה לפני שלשה שבועות. הוא הכיר שנים מאלו הדיינים, ומספר שמם, שאמרו שמכיון שנהנו ממנו אין בידם להיות דיינים עבורו, והלכו בצד להעיד על גודל חסדיו, והדיין השלישי היה ראשו מכוסה ולא הכיר אותו.
ועיקר הנקודה, שסיפר, הוא גודל החשיבות שיש בשמים למי שיש לו אהבת חנם. מי שאוהב אחרים בלב ונפש ולא רק משפה ולחוץ, רק אהבה אמיתית. וציין דוגמא אחת: כאשר רואים מישהו בביהמ"ד, אורח, ונותנים לו שלום עליכם, ושוב ממשיכים הלאה, הרי נכלל בזה קצת פגיעה בחבירו. כי הרי בזה גופא שנותן לו שלום, הרי אומר לו שיודע שהוא חדש כאן בעירו, ובכל זאת ממשיך הלאה בלי לשאול אותו אם יש לו איפה לאכול ואיפה לישן וכו', אולי צריך עזרה. מי שיש לו אהבת ישראל אמיתית, מי שיש לו לב להזולת מתנהג אחרת לגמרי – וזה מה שחשוב בשמים.
"ואמר שכאשר יתחזק בכוחותיו עוד יותר, יגיד עוד כמה דברים שנתגלו לו בעולם האמת".