מה עושים בערבות לאחר שנתקיימה בהם המצוה? │ באיזה אופן מותר להשתמש בערבות גזולות? │ ומה הדין בערבות שנקצצו בשבת על ידי גוי?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרס"ד סעיפים ח' – י"א]
מנהג ביזיון בערבות לאחר קיום המצוה
ערבה של הלולב ושל ההושענא, לאחר שקיימו בה את המצוה ואינה עומדת לתשמיש של מצוה, אין לפסוע עליה, ואין לנהוג בה מנהג של ביזיון, ועיין לעיל בסימן כ"א גבי ציצית, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שלגבי ציצית מבואר, שציציות שנתלשו, אמנם לא צריך לגנוז אותם, אבל אין לנהוג בהם מנהג ביזיון, ואסור לזרוק אותם המקום מגונה, ויש מדקדקים לגנוז חוטי ציצית שנתלשו, והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה, עוד מובא כאן בשם המשנה ברורה בסימן כ"א סק"ז לגבי ציצית, שהאיסור לזרוק אותם, הוא רק כאשר זורק אותם בידיים לאשפה, אבל אם הוא רק לא גונז אותם וממילא הם נזרקו, אין בזה בעיה, כיוון שהוא לא זרק אותם.
הצנעת הערבות לאחר השימוש בהם
יש מי שאומר, שאסור להנות מהערבה לאחר נטילתה אם לא התנה עליה מעיקרא, כיוון שהוקצתה למצותה לכל היום, ונהגו להצניע את ההושענות לאפיית מצות, כדי לעשות בהם מצוה, שכיוון שנעשתה בהם מצוה בהושענות, יעשו בהם מצוה אחרת לאפות בהם מצות, ומובא כאן בהערה בשם השונה הלכות, שקצת צריך עיון בזה מדברי הרמ"א בסימן תמ"ה סעיף ט', שבואר בדבריו, שנהגו להצניע את ההושענות, כדי לשרוף את החמץ על ידי ההושענות, אם כן, כאן כתוב אפיית מצות, ושם כתוב שריפת חמץ, אבל מסתמא אין הבדל, והעיקר שיקיימו בהם מצוה נוספת.
ערבות גזולות
יש מי שאומר, שהישראל לא יתלוש ערבה מהעץ משדה של גוי, ואפילו שהגוי מסכים, משום שסתם גויים הם גוזלים קרקעות מאחרים, ונמצא שהשדה שהערבות גדלים בה, היא לא של הגוי, וכאשר הישראל קוצץ את הערבות, הוא זה שגוזל ועושה את מעשה הגזילה, שהרי קרקע אינה נגזלת, וממילא הקרקע ברשות הנגזל, והישראל בקציצת הערבות, הוא זה שגוזל, ולכן צריך שהגוי יקצוץ והוא ייתן לישראל, וכן אם ישראל קוצץ את הערבות משדה גוי, ונותן אותם לישראל אחר, מותר לאותו ישראל אחר להשתמש בהם, כי הוא לא זה שקצץ, וממילא יש כאן ייאוש ושינוי רשות, כי בשעה שהישראל קצץ את זה, זה כבר לא קרקע, ואז מועיל הייאוש של הבעלים, וכאשר הוא נותן את זה לישראל אחר, יש כאן ייאוש ושינוי רשות, וזה מועיל.
שימוש בערבות שנקצצו בשבת
אם חל יום הושענא רבה ביום ראשון, והגויים קצצו ערבות בשבת והביאו אותם, הם כשרות כדי לצאת בהם ידי מצות הושענות, ואפילו שהישראל ציווה לגוי לקצוץ את הערבות, בכל זאת אין בזה איסור משום מצוה הבאה בעבירה, משום שכיוון שהעבירה הייתה בשבת, והוא יוצא ידי חובת הושענות ביום ראשון לאחר שהעבירה נגמרה, אין בזה בעיה של מצוה הבאה בעבירה, אבל יש אחרונים שמפקפקים בזה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א