האם מותר לאכול את האתרוג לאחר שסיים לקיים בו את המצוה? │ ובאיזה אופן מותר לשבת בסוכה ביום השמיני של החג?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימנים תרס"ה – תרס"ו]
אכילת האתרוג לאחר קיום המצוה בו
אף על פי שאדם גמר לקיים באתרוג את מצות נטילת לולב, בכל זאת האתרוג אסור באכילה גם ביום השביעי, משום שהאתרוג הוקצה למצוותו מתחילת סוכות, לכל שבעת ימי הסוכות, ומוסיף הביאור הלכה, שביום השמיני האתרוג מותר, ולא נאמר ביום השמיני, מיגו דאתקצאי בבין השמשות של ערב יום השמיני מחמת שיום השמיני הוא ספק שביעי, אתקצאי לכולי יומא, והסיבה שלא אומרים כך, משום שלא אומרים מיגו דאתקצאי מחמת יום שעבר.
אכילת אתרוג שנפסל
אפילו אם נפסל האתרוג לאחר שעשה בו את המצוה, האתרוג אסור בכל שבעת הימים, משום שהוקצה למצוותו, ובשמיני עצרת, האתרוג מותר, ובחו"ל שעושים שני ימים טובים של גלויות, שמיני ותשיעי, אסור בשמיני ומותר בתשיעי (וצריך ביאור, מדוע בחו"ל האתרוג אסור בשמיני מחמת שהוא ספק שביעי, והרי בוודאי שמתחילת סוכות האתרוג לא הוקצה ליום השמיני, שהרי לא נוטלים ארבעת המינים ביום השמיני בחו"ל) ואפילו אם היום התשיעי חל להיות ביום ראשון, בכל זאת האתרוג מותר, והחידוש בזה הוא, שלא נאמר שהיום השמיני שהוא בעצם שבת, הוא הכין ליום התשיעי שהוא יום ראשון, שהאתרוג יהיה מותר, והשער הציון מבאר, שהטעם שלא אומרים שהשבת שהיא יום השמיני, הכינה את האתרוג ליום ראשון שהוא יום התשיעי, משום שהכנה שייך רק כאשר נעשה מעשה, אבל לא כשהדבר בא מאליו מחמת הזמן, והט"ז העלה, שביום השמיני שמחמירים לאסור את האתרוג מחמת שבחו"ל השמיני הוא ספק שביעי, בכל זאת אם האתרוג נפסל, הדין הוא, שהוא מותר בחו"ל ביום השמיני, אבל הקרבן נתנאל חולק, וכן כתב בחידושי הריטב"א להחמיר.
שבעה אתרוגים לשבעה ימים
אדם שהפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים, בכל יום הוא יכול לצאת ידי חובה באתרוג שהוא הקצה לאותו היום, ולמחרת יכול לאכול אותו, אבל באותו יום, אסור, משום שלאותו יום זה הוקצה לכל היום, ולמחר זה כבר לא הוקצה.
פירוק הסוכה ביום השביעי
אדם שביום השביעי גמר לאכול בסוכה והוא כבר לא מתכנן לאכול יותר, בכל זאת לא יסתור את הסוכה, משום שאם ירצה ללמוד או לישון במשך היום, צריך לעשות זאת בסוכה, ולכן ישאיר את הסוכה קיימת, וכן אם תזדמן לו סעודה, יצטרך לאכול בה, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שיש שיטת ר"ן בסוכה לח. ד"ה 'סוכה', שהוא לומד מהפסוק 'בסוכות תשבו שבעת ימים', שצריך שתהיה לאדם סוכה במשך כל שבעת הימים, כלומר, מדאורייתא אסור לאדם לפרק את הסוכה, כיוון שצורת הסוכה מדאורייתא היא, שהיא תעמוד קבועה עד גמר מצוותה, ואם הוא יפרק את הסוכה, הרי הוא מבטל את המצוה, ונפק"מ בין הטעם של המשנה ברורה לטעם של הר"ן, באופן שיש לו שתי סוכות, האם מותר לפרק סוכה אחת, לפי הטעם שמביא המשנה ברורה שכל היום חובתו לישון ולשנן בה, ואם תזדמן לו סעודה צריך לאכול בה, אז אם יש לו סוכה אחרת שיכול לקיים בה את המצוה, הוא יכול לפרק את הראשונה, אבל לפי הטעם של הר"ן שצורת סוכה מדאורייתא היא שהיא תעמוד שלימה במשך כל חג הסוכות, אז גם באופן כזה אסור לו לפרק סוכה אחת.
ישיבה בסוכה בארץ ישראל ביום השמיני
יכול אדם להוציא את הכלים מן הסוכה מזמן מנחה קטנה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד יום טוב האחרון, ואם אין לו מקום לפנות את הכלים מהסוכה, והוא רוצה לאכול בסוכה ביום השמיני, ואז יש בעיה שזה נראה כמו שהוא רוצה לקיים מצות סוכה גם ביום השמיני וזה 'בל תוסיף' (אבל זה לא בל תוסיף אמיתי, כיוון שזה לא זמן המצוה, וכדי שיהיה בל תוסיף, צריך שיכוון לשבת בה לשם מצוה, וכיוון שלא מכוון במפורש לשם מצוה, אין בזה משום בל תוסיף אמיתי, אלא רק נראה כבל תוסיף) לכן כדי שזה לא ייחשב כמו שהוא יושב ביום השמיני בסוכה לשם מצות סוכה, צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה, לעשות בה היכר, שהוא יושב בסוכה שלא לשם מצות סוכה, ומבואר בשער הציון כאן, שאף על פי שעדיין נשאר הכשר סוכה, שהרי יש בה שלש דפנות, בכל זאת ההיכר הזה מועיל, ואין בזה משום 'בל תוסיף', וכל זה דווקא כאשר רוצה לאכול בסוכה ביום השמיני שהוא סמוך לחג, אבל אם רוצה לאכול בסוכה לאחר החג, דהיינו מהיום התשיעי והלאה, בזה אין בעיה, כי רק כאשר זה סמוך לחג, אז זה נראה כבל תוסיף.
ישיבה בסוכה בחו"ל ביום השמיני
בחוץ לארץ שצריך לשבת סוכה גם ביום השמיני כיוון שהוא ספק שביעי, מוריד כליו ומפנה אותם ביום השמיני, וכמו שעושה בארץ ישראל ביום השביעי, רק שבארץ ישראל יכול לפחות את הסוכה ולשבת בה ביום השמיני, אבל בחוץ לארץ הוא לא יכול לפחות, כיוון שזה ספק יום טוב, ואסור לפרק את הסוכה, ולכן יכול לעשות בה היכר באופן אחר, כגון, אם הסוכה הייתה קטנה שאסור להניח בה את הנר בשאר הימים, כיוון שמבואר לעיל בסימן תרל"ט סעיף ח', שיש חשש שמא הנר יתקרב לדופני הסוכה, והסוכה תישרף, בזה גופא הוא יכול להניח בה את הנר, ואז יש היכר שהוא לא מקיים בזה מצות סוכה, ואם היא סוכה גדולה שמותר להניח בה את הנר, מכניס בה קדרות וקערות וכיוצא בהם, כדי להכיר שהיא פסולה ושכבר נגמרה מצוותה, אבל הסוכה לא נפסלת אלא זה רק היכר.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א