מדוע חובטים בערבה בהושענא רבא ?

כ"ד בכסלו תשפ"ב- סימן תרס"ד- סעיף ג'- סעיף ז'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

כיצד סדר הושענא רבא?מדוע נוטלים ערבה רק ביום השביעי?כמה בדי ערבה נוטלים? וכמה פעמים חובטים בה?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרס"ד סעיפים א' – ז']

סדר הושענא רבא

הושענא רבא יש בו שני חלקים:

חלק א: הוא באמת קצת יום דין, וכמו יום הכיפורים במקצת, ומבאר המשנה ברורה, שכיוון שבחג נידונים המים, והושענא רבא זה סוף החג, והוא גמר החתימה, לכן אנחנו מתנהגים איתו כעין יום הכיפורים, וזה בא לידי ביטוי בזה שלובשים קיט"ל, ואומרים במוסף קדיש בניגון כמו ביום טוב, וכן נוהגים שלא לעשות מלאכה עד לאחר היציאה מבית הכנסת, וכן לא ליטול את הארנק בבגד, ויש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבא שעל פי זה אפשר לדעת עתידות, ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה, כדי שלא יורע מזלו, וגם רבים לא מבינים בזה, ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור אחר עתידות, ומרבים בנרות קצת כמו ביום הכיפורים, ויש נוהגים לטבול קודם עלות השחר, והמשנה ברורה מביא, שמן הראוי לטבול כבר מתחילת הלילה, כדי שהלימוד שלא ליל הושענא רבא שבו נוהגים להיות נעורים כל הלילה, יהיה בקדושה ובטהרה, וכן אומרים מזמורים של שבת, 'למנצח השמים מספרים כבוד א-ל', ונשמת לא אומרים, כי בכל זאת אין בזה כ"כ נשמה יתירה כמו בשבתות וימים טובים.

חלק ב: נקרא שמו 'הושענא רבא' על שם שמקיפים ומנענעים בו בערבה, וסדר ערבה בבית המקדש היה, שבכל יום ויום הכהנים היו מעמידים ערבות סביב המזבח, ועם ישראל היה בא ונוטל את הערבות ומנענע בהם, וביום השביעי שהוא הושענא רבא היו מקיפים את המזבח שבע פעמים עם הערבות, ואנחנו לא עושים זכר לערבות בכל יום ויום, וטעם הדבר מבאר המשנה ברורה, לולב כיוון שיש לו עיקר מן התורה, אז אנחנו עושים בשאר מקומות בארץ ישראל זכר למה שהיה הלולב ניטל בבית המקדש מן התורה, אבל ערבה שגם בבית המקדש היה מדרבנן, מספיק שעושים לזה זכר ביום השביעי, ולא מברכים עליה, כיוון שהיא מנהג נביאים, ונוהגים ששמש בית הכנסת מביא את הערבות, כמו שהיה בזמן בית המקדש.

טעם לנטילת ערבה רק ביום השביעי

צריך ליטול ערבה נוספת ביום הושענא רבא, חוץ מהערבה שנוטלים עם הלולב, אבל לא מברכים על נטילה זו, כיוון שזה מנהג ולא תקנה גמורה, ולא שייך לומר 'וציוונו', וטעם המנהג בזה הוא, זכר למקדש, כמו שבבית המקדש במשך חג הסוכות, היו הכהנים זוקפים ערבות סביבות המזבח, ולאחר מכן היו באים שאר העם ומנענעים את אותם ערבות, ולכן, זכר לכך, תיקנו ליטול ערבה בהושענא רבא, אבל אם כך, מדוע נוטלים ערבה רק ביום השביעי ולא נוטלים ערבה במשך כל ימי חג הסוכות, כמו שבלולב הדין הוא שמן התורה הוא נוהג מחוץ לירושלים רק ביום הראשון בלבד בכל זאת נוטלים לולב במשך על ימי חג הסוכות מחוץ לירושלים זכר למקדש, אז למה לא נעשה כך גם בערבה, שייטלו ערבה במשך כל ימי חג הסוכות מחוץ לירושלים זכר לאותם ערבות שהיו סביבות המזבח? ומבאר המשנה ברורה, שיש הבדל, לולב יש לו עיקר מהתורה על כל פנים יום אחד גם מחוץ לירושלים, לכן תיקנו בו שייטלו לולב במשך כל ימי חג הסוכות, זכר למה שהיו נוטלים את הלולב בירושלים, אבל ערבה אין שום יום שחייבים ליטול ערבה שלא בבית המקדש, לכן לא תיקנו בערבה שייטלו אותה כל שבעת ימי חג הסוכות, אלא רק יום אחד, ובחרו ביום הושענא רבא, כי בבית המקדש בהושענא רבא היו מקיפים יותר משאר ימים, שהרי בשאר ימים הקיפו רק פעם אחת את המזבח, אבל בהושענא רבא הקיפו שבע פעמים.

יש מי שאומר, שגם ביום הושענא רבא מקיפים בלולב ולא בערבה, אבל לא נהגו כך, אלא מקיפים גם בערבה, ומבאר המשנה ברורה, שיש מחלוקת בגמרא האם מקיפים בהושענא רבא בלולב או בערבה, יש דעה שסוברת שמקיפים רק בלולב, ויש דעה שסוברת שמקיפים רק בערבה, אבל גם מי שסובר שמקיפים רק בלולב, סובר שאם הוא מקיף בערבה, זה לא פוסל, והוא יוצא ידי חובה, וכן מי שסובר שמקיפים בערבה, גם הוא מסכים שאם מקיפים בלולב זה לא פוסל, ויוצאים ידי חובה, ולכן כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, אנחנו מקיפים גם בלולב וגם בערבה.

מניין בדי הערבה

הערבה שנוטלים אותה ביום הושענא רבא, מן הדין מספיק שיהיה בד אחד של ערבה, שבאותו בד יהיה עלה אחד של ערבה בלבד, ואומר המשנה ברורה, שטוב לכתחילה שיהיו שלשה בדים, ובשם האר"י כתבו, חמשה בדים, ונהגו לעשות את ההושענות יפים משום 'זה קלי ואנוהו', ומובא כאן בהערה מס' 12 במשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שיש שנהגו לעשות את ההושענות במורביות, דהיינו, ענפים ארוכים ויפים, שניכרת בהם המצוה בעין יפה.

שיעור אורך הערבה וסדר החבטה בה

שיעור אורכה של הערבה, הוא כשיעור אורך הערבה שבלולב, דהיינו, ג' טפחים, וכל מה שפוסל בערבה שבלולב, דהיינו גזול ויבש, פוסל גם בערבה של ההושענות, וטוב שיהיו לחים ולא כמושים, משום הידור מצוה, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלש, ומביא המשנה ברורה בשם האר"י שיחבוט דווקא על הקרקע, ויחבוט חמשה פעמים, ועניין החבטה על הקרקע עד שכל העלים ייפלו, מובא בשם החיי אדם שהוא מנהג של תינוקות ומשום שמחה, אבל המשנה ברורה אומר שאין צריך להסיר את כל העלים, אלא רק לחבוט, ויש אומרים שצריך לנענע את הערבה, ונהגו לעשות שתיהם, דהיינו, מנענעים, ולא לכל הרוחות, ואחר כך חובטים.

אגידת בדי הערבה

יש אומרים שלא אוגדים את בדי הערבה של הושענא רבא, אבל הרמ"ז חולק וכותב שצריך לקושרם, וכן נוהגים.

חציצה בשעת נטילת הערבה

צריך ליטול את הערבה של ההושענות בפני עצמה, כדי שיהיה ניכר שזה לשם מצוה, אבל אם יש משהו שחוצץ בין הערבה לבין היד, אין בזה בעיה, ומבאר השער הציון, כיוון שמסתמא רוב מחלק הערבה שבידו, נוגע ביד שלו ממש, והחציצה היא רק במיעוט היד, וזה לא נחשב חציצה.

נטילת ערבה של הלולב

גם אם אדם הגביה את הערבה של הלולב פעמיים, ואם כן, יש בזה היכר שההגבהה השנייה שהגביה את הלולב עם הערבה שאגודה עם הלולב יחד, זה לשם מצות הושענות ולא לשם מצות לולב, בכל זאת הדין הוא לפי הדעה הראשונה, שהוא לא יוצא בערבה של הלולב כל עוד והיא אגודה עם הלולב, אבל אם התיר אותה לאחר נטילת הלולב, פשיטא שיוצא בה ידי חובה.

נטילת הערבה יחד עם הלולב

יש מי שאומר שכל עוד ואדם לא קיים מצות נטילת לולב, אסור לו ליטול את הערבה עם הלולב יחד, כי יש בזה משום 'בל תוסיף' בזה שמוסיף את הערבה הנוספת על שתי הערבות של הלולב, שהרי מקיים את מצות נטילת לולב ביותר משתי ערבות, ולכן העצה היא קודם כל ליטול את הלולב עם הערבות, וייצא בזה ידי חובת המצוה, ואחר כך יכול להוסיף עוד ערבות, כי אחרי שהוא כבר קיים את המצוה, הוא לא עובר על בל תוסיף, אלא אם כן הוא מכוון במפורש לקיום מצוה, אבל אם לא מכוון במפורש לכך, וכבר קיים את המצוה מקודם כדין, אין בזה בעיה, אבל השולחן ערוך חולק וסובר, שבכלל אין בעיה של בל תוסיף, כיוון שיכול להוסיף ערבות כמה שהוא רוצה, ונוטלים את הערבה של ההושענות ללא הלולב.

הטעמים למנהג חבטת ערבה

נאמרו כמה טעמים למנהג חבטת הערבה, טעם אחד מובא כאן בהערה בשם החכמת שלמה, שהרי ארבעת המינים מרמזים על ארבעה קבוצות מעם ישראל, יש כאלו שיש להם טעם וריח, יש כאלו שיש להם רק ריח, והערבה מרמזת על האנשים הפשוטים יותר, שאין להם לא טעם ולא ריח, וחבטת הערבה מרמזת, שבכל ששת ימי חול המועד של סוכות, אנחנו מחברים יחד את הערבה עם שאר המינים, דהיינו, אנחנו מצרפים יחד את הרשעים עם הצדיקים, וביום השביעי, אנחנו מפרידים את הערבה משאר המינים, דהיינו, מסלקים את הרשעים מהצדיקים, ועושים בהם דין, וזה בא לרמז לנו שבששת אלפי שנה שהעולם קיים, הצדיקים והרשעים מעורבים יחד, אבל ביום השביעי של הושענא רבא שהוא כנגד האלף השביעי, מפרידים בין הרשעים לצדיקים, ועושים דין ברשעים, עוד טעם נאמר כאן, שמנהג זה של חבטת ערבה הוא זכר לכילוי הדין, כלומר, מכלים את הדין ויהיו רק ישועות ונחמות, טעם נוסף יש מי שאומר, שכיוון שהעלים שלה דומים לשפתיים, זה בא לרמז שאדם צריך לשמור על הפה שלו, ויש מי שאומר טעם נוסף, שמי שמקטרג על עם ישראל, לא יוכל לשלוט עליהם, וחובטים את מי שעושה זאת.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

הכרת הטוב על הלוואה, האם זה מותר?
"עד דלא ידע" - השנה עושים את זה נכון!
חבילות של עשרת אלפים דולר צנחו על הדלפק. "איי דונט בליב איט", אמרה הפקידה ומיהרה לטלפון...
"מבצע! במקום ארבעים – שישים שקלים לקילו"!!
תענוג ווינאי מוגזם...
"המוכר בדק את תוצאות ההגרלה וברק עלה בעיניו..."
"אני מתלבט לרגע להיכן יכול היה להעלם האשראי, ואז - נקישה בחלון..."
"המלצתי בחום על הנהג האדיב. טעות קטנה אבל קריטית עשיתי..."
"מעטפה עם המחאה בסך 12 אלף דולר מארה"ב, הייתה בדרך אלינו..."
הכנתי לו מיטה וכשנכנס לחדר אמר לי: "אתה יודע שאש"ל בלי לינה זה אש?". לא הבנתי באותו הרגע...
"סיכמתי עם הבבא סאלי, שמה שהאויבים רוצים לעשות לישראל, שיעשו בינם לבין עצמם!"
13 נפשות, 2.5 חדרים, ואמונה אחת גדולה
"תגיד לי, מה חלום החיים שלך?", שאל נציג רשת הסופרמרקט...
האסיר שמע, 'נדלק' והצהיר: "מקבל על עצמי לשמור שתי שבתות!"
''אין לך מושג איזו השגחה פרטית הייתה עכשיו!"
גם על אוכל שרוף אפשר להחמיא...
המקום היחיד בעולם, שאפשר להחליף בו רכב בטעות, כאילו זה כובע...
"בחור צריך ללמוד בכיף!"
"אני כמו רואה אותו לידי, אדום כולו, מתחנן ללא מילים: אנא מחול לי!"
השבוע הייתי עד שמיעה מכלי ראשון, לסיפור שלא ניתן להישאר אדישים מולו"
"אם עשיתי עבירת תנועה – צריך להתייחס אלי כמו מחבל חמאס?"
מרגש: נתן לבנו את השטר האחרון שבכיסו כדי לנסוע לישיבה -
ישועות כאן ועכשיו!
"נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתְךָ" - ליום השנה של מרן הגר"ש בעדני זצ"ל
מרגישים תְּקִיעוּת בחיים? תבדקו אם האור אצלכם דולק!
הפקיד עצר אותם: "הטיסה כבר סגורה!". הם עמדו נבוכים. "שבת בקייב? איך??"
"לא אעשה קידוש עד שמשמשי ישוחרר ויתייצב כאן!"
יושבים כל הגויים באו"ם, ואף אחד לא עושה מאומה!"
חצי שעה המתין בתור - החזיר את המוצרים ויצא מהחנות...
כשהדרייבר פגש סוכן נסיעות מארצות הברית...
"כל השפע הגיע אלי, דווקא אחרי ששמטתי את המושכות!"
בדמעות רותחות, בלב שבור ורצוץ אמר: "ברכות יש לנו כבר למכביר! אנחנו שבעים מברכות... אני צריך 'הבטחה!' ברורה ומפורשת..."
"לפתע הגיע השכן לבניין. הרגשתי איך ה' נתן לי כוחות לעמוד בניסיון!"
תוך כדי הקריאה בתורה, סגר את ספר התורה והכניסו לארון!
את הכותרות של העיתון מומלץ לקרוא! את הפרשנות שאח"כ - לא!...
"אדם שמבקש מכל הלב - תמיד הקב"ה ישמע לתפילתו!"
חמשת העובדים הגויים קיבלו מכתב פיטורין. היהודי לא!
מקור החוסן הנפשי והגבורה היהודית - הוא כאן!
ההורים פשוט נלחמים, שהילדים שלהם ילמדו בכיתה שלו...
"כאשר אדם צריך לישועה שיברך בכוונה 'שהכל ויוושע"
איך יכול יהודי לישון, כשישראל נמצאים בצרה ובשביה???
מה יש לי לחשוב על מחר, כשאיני יודע מה יהיה מחר!?

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן