שח לי אברך חשוב: גדלתי באווירה שלומדי התורה הם ממשיכים את דרך אבותינו, אוכלי המן. יום יום אתה תקבל מה שאתה צריך. ואת האמת, אני מרגיש זאת כבר 16 שנה, אבל השבוע – זה כבר שבר שיאים! מה יש?
הבן שלי בן ה-7 לפני שנה וחצי שבר חצי שן במהלך משחק. כמובן שלא שייך להישאר עם פה שבו אתה מחייך ומיד בולטת לעין שן חצויה… השלמת שן בקופת החולים עולה משהו כמו 650 ש"ח, ואח"כ כנראה שהביטוח ישתתף במשהו.
בינתיים התחלנו תהליך של טיפולי שיניים אחרים, סתימות וכדו', כשאת השלמת השן השארנו לסוף… המזכירה והרופא התרו בי: "אם אתה לא מגיע עם כסף מזומן – אתה לא נכנס לטיפול!"
יש לציין שהתכנון להשלמת השן היה למעלה מחצי שנה.
והנה מגיע היום, ועלי בארנק (לא במתכווין) יש רק 250 ש"ח. למינוס אני לא נכנס – אמרתי לעצמי, אבל מה עושים?
הרמתי עיניים לשמים ואמרתי: "אבא, אני נוסע למרפאה ואתה תדאג להשלים לבן את השן"…
אנחנו מגיעים. "צהריים טובים אדוני, מה אפשר לעזור?"
ואני, בביטחון שאבא כבר עזר, הוא עוזר והוא יעזור, משיב: באנו להשלמת השן!
תקתוק קל במחשב, והתגובה: "אתם… יש לך מזל גדול! אתה הראשון בארץ שזוכה ליהנות מההטבה הזאת!"
הטבה? על מה את מדברת??
"כן, אתמול היו פה הורים ששילמו 650 ש"ח על הטיפול, אבל מהיום בבוקר הודיעו במשרדים על הנחה!"
חשבתי לעצמי כמה כבר הנחה יעשו, כמה יורידו מ-650? – 450? 400? נו… טוב, אמרתי, אז כמה צריך לשלם?
ואז היא מודיעה: "26 ש"ח"…
כמה??
היא חוזרת על הסכום, ואני ממלמל: ישתבח שמו, השגחה פרטית…
"כן, אתם קוראים לזה ככה", היא מפטירה.
אוכלי המן תשפ"א…
(נר אהרן חוקת תשפ"א, הובא ע"י הרב פנחס זרביב מכון למעשה. לתגובות ולחומר נוסף [email protected])