בשורות הבאות ברצוני לספר סיפור שהייתה לי הזכות לקחת בו חלק מסוים ובעיקר לראות בעינא פקיחא כיצד מדבריהם של רבותינו הקדושים לא נופל דבר וכיצד אינם נותרים חייבים לאיש. וכך היה מעשה.
ידידי הרה“ג ר‘ דוב (לבקשתו איני מציין את שמו המלא), זכה ב“ה שתורה וגדולה יתאחדו על שולחנו. הוא עצמו עוסק בתורה וחסידות רוב שעות הימים ומאידך ידיו רב לו בעסקים שונים ומשגשגים וגם זכה בס“ד לגדל משפחה לתפארת בנים ובנות ההולכים בדרך ה‘, בנין וחתנין רבנן.
עם זאת ידעתי מזה תקופה שצרה בליבו, מאחר שביתו, נערה כלילת המעלות עוד לא באה בברית האירוסין אחרי תקופה ארוכה מאוד בשידוכים והישועה לא נראית באופק. במשך הזמן, האח שאחריה אף הוא כבר הגיע לגיל שידוכים, וכך הלכה הצרה והתעבתה, אך ללא מוצא.
ר‘ דוב שקוע רבות בעבודת התפילה ובפרט בקברי צדיקים. מרבה לפקוד ציונים הן בארץ הקודש והן ברחבי תבל וזכה בין היתר לפקוד ציוניהם של צדיקים שבודדים השתטחו עליהם, אך על אף כל התפילות, עדיין הישועה אינה מגיעה והחתן הנכסף עוד לא נמצא.
ר‘ דוב אינו נמנה על חסידי לעלוב, אך הסגולה הידועה בהשתתפות בסעודת ההילולא של הרה"ק רבי משה מלעלוב זי“ע כבר עשתה לה כנפיים בשנים האחרונות כידוע והתפרסמה ברבים. וכך אשתקד, ערב י“ג טבת פנה אליי וביקש ממני אם אוכל לסייע לו לקחת חלק בסעודת ההילולא של רביה“ק רבי משה מלעלוב זי“ע, שתעמוד לו לזכות.
לבקשתו, צלצלתי אל גבאי בית מדרשנו הרה“ח שמעון גלבשטיין ושאלתי במה יוכל ידידי לסייע. מאחר שהלה ביקש לתרום ל‘דבר מסוים‘, הציע ר‘ שמעון שהוא יתרום לאחד מהפריטים בסעודה שעלותו הסתכמה בכ900- שקלים. העברתי את הדברים בחזרה לר‘ דוב והוא סבר וקיבל – הכין מיד מעטפה עם הסכום המדובר, כשהוא מצרף בתוכה פתק ובה ציין את שם בתו ששידוכה מתעכב.
או אז נודע לי גם שהבת שנישאה לפניה וכבר עברו למעלה משנתיים מנישואיה עוד לא נפקדה בזרע של קיימא.
ר‘ דוב החליט לרשום בפתק שאם בנותיו ייוושעו עד לתאריך מסוים, הרי שלשנה הבאה ישתתף שוב בהוצאות סעודת ההילולא והפעם באופן מכובד עוד יותר. מאחר שזכיתי להימנות על צאצאי הרה“ק בעל ההילולא זי“ע נועץ בי מה התאריך שעליו לכתוב.
אינני יודע מדוע, אבל נקבתי בתאריך ל“ג בעומר.
ר‘ דוב לא היה כל כך מרוצה מכך שאני מפליג את הישועה עד כדי כך – לפרק זמן של יותר מארבעה חודשים, אבל קיבל.
הוא הכניס אפוא למעטפה פתק שבו ציין את שמות שתי בנותיו והישועה שכל אחת מהן זקוקה לה, כשהוא מציין שאם הישועה תבוא עד ל“ג בעומר, ישתתף גם לשנה הבאה בהוצאות סעודת ההילולא וכאמור באופן מכובד.
אחר כך הייתי השליח להעביר את המעטפה מהכא להתם וכמו ר‘ דוב ציפיתי גם אני לשמוע על הישועה שתגיע בזכות רביה“ק רבי משה מלעלוב זי“ע. וכאמור, רבוה“ק אינם נותרים חייבים.
חלפו מעט פחות מארבעה חודשים ובתחילת חודש אייר אשתקד הודיע לי ר‘ דוב נרגשות על אירוסי ביתו הכלה בשעטומ“צ ולמזל טוב.
”אם רק היית אומר תאריך מוקדם יותר כבר הייתה מתארסת מזמן“ הוסיף וסנט בי בחיוך. אמנם, כאשר זוכים לישועה היא מגיעה גם עם תוספות. חלפו פחות משלושה שבועות ושמחה חדשה בביתו של ר‘ דוב. כעת עם בנו שזכה אף הוא למצוא את זיווגו בשעטומ“צ. וכדי להשלים את סגירת המעגל, ובכן, הבן הנ“ל התארס עם בת אחד מבאי בית מדרשנו הגדול ושמחת האירוסין שנחוגה בשלהי חודש אייר אשתקד התקיימה באולם ’ארוממך – לעלוב‘, שבו כזכור גם התקיימה הסעודה שבה נטל ר‘ דוב חלק.
וכמובן שהסיפור לא מסתיים כאן. וכך בשלהי חודש תשרי השתא, מעט יותר מתשעה ירחים לאחר י“ג טבת אשתקד שב ר‘ דוב ומבשר לי על השמחה במעונו בהולדת הנכדה, בת לבתו שאף שמה הוזכר לישועה באותה מעטפה של השתתפות בסעודת ההילולא של רביה“ק רבי משה מלעלוב.
מי יתן שזכותו הגדולה תעמוד לכל קהל אנ“ש ולכל כלל ישראל להיוושע בדבר ישועה ורחמים ובכל מילי דמיטב.
אהל מועד – לעלוב, ויגש תשפ"ד