מה טעם המנהג שכל אדם ידליק נר ביום כיפור? │ האם מותר לומר לגוי להדליק נר שכבה? │ ועל מה חייבים כרת ביום הכיפורים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"י סעיף ד' ברמ"א – סימן תרי"א סעיף א']
מנהג הדלקת נר לכל אדם ביום כיפור
אומר הרמ"א, נוהגים שכל איש גדול או קטן עושים לו נר ביום כיפור, ואומר המשנה ברורה בשם המגן אברהם, שאין לעשות נר לאשה, וטעם הדבר, מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שהסיבה שמדליקים את הנר היא משום שגמר קבלת התורה היה ביום כיפור, והתורה נקראת 'אור', ואשה שאינה 'בת תורה', אינה בכלל המנהג, ובשם המהרי"ל מובא, שטעם הדלקת הנר היא משום שרמ"ח איבריו של אדם ורוחו ונשמתו הם כמניין 'נר', וזה שייך רק באיש, כיוון שלאשה יש יותר מרמ"ח איברים, עוד טעם מובא, משום שמניין של מצוות עשה בצירוף לאו הניתק לעשה ולאו הבא מכלל עשה, הם כמניין 'נר', ואשה שאינה חייבת בכל המצוות שהזמן גרמא, אינה בכלל המנהג ולכן לא עושים לה נר.
הדלקת הנרות נעשית בבית הכנסת
עושים פתילות עבות בבית הכנסת כדי להרבות אורן, ומובא כאן בהערה בשם הדעת תורה בשם המגן אברהם, שלגבי נרות משעווה, יש הידור לעשות נרות משעווה ארוכים, כיוון שהם נאים יותר, אבל לגבי נרות שמן, אין עניין בריבוי שמן משום הידור מצוה, עוד מובא כאן בהערה, שמדברי המשנה ברורה משמע, שמדליקים את נר יום הכיפורים בבית הכנסת, כיוון שהנרות שמדליק כל אחד ואחד הם לצורך העניין של ריבוי נרות בבית הכנסת, ומובא כאן בהערה בשם המטה משה, שגם את נר הנשמה יש להדליק בבית הכנסת, ודלא כמו שיש שנהגו, שאת הנר שעושים עבור החיים מדליקים בבית הכנסת, ואת נר הנשמה שעושים עבור אביו ואמו שמתו, מדליקים בבית, ומובא כאן בשם כף החיים, שאת נר הנשמה מדליקים בבית הכנסת, ואת נר הבריא מדליקים בביתו.
אמירה לגוי שידליק נר שכבה
אם כבו נרות אלו ביום הכיפורים, אסור לומר לגוי שידליקם אפילו ברמז, משום שאסור לומר לגוי שיעשה מלאכה עבור ישראל, ומי שכבה נרו ביום כיפור, יחזור וידליק אותו במוצאי כיפור, וישאיר אותו דולק עד שיגמר, וכן יקבל על עצמו שכל ימיו לא יכבה את נרו במוצאי יום הכיפורים, לא הוא ולא אחר.
הדלקת נר שכבה
מובא כאן בהערה בשם המהרי"ל דיסקין שהסתפק בדברי הרמ"א שאמר, שמי שכבה נרו יחזור וידליקנו במוצאי יום הכיפורים, האם זה הולך גם על נר נשמה, או רק על נר שמדליק עבור עצמו, ומהערוך השולחן מובא, שסובר שנראה מדבריו, שרק נר שמדליק עבור עצמו יש עניין להדליק אותו שוב במוצאי יום הכיפורים.
עריכת השולחן ולבישת בגדים לבנים
אומר הרמ"א, יש אומרים שצריך להציע שולחנו ביום הכיפורים כמו בשבת, משום שיום הכיפורים נקרא 'שבת שבתון', וכן נוהגים, ויש שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום הכיפורים כדוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגים ללבוש קיט"ל שהוא לבן ונקי, וכן משום שהוא בגד מתים ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר, ולא ייכנס איתו לבית הכסא כיוון שהוא מיוחד לתפילה, אבל מותר להשתין בו, ונוהגים שגם הנשים לובשות בגדים לבנים ונקיים לכבוד היום, אבל לא יקשטו את עצמם בתכשיטים שמתקשטים בהם בשבת ויום טוב, מפני אימת הדין, ונשים אינן נוהגות ללבוש קיט"ל.
ליל יום הכיפורים נחשב כמו יום הכיפורים
יום הכיפורים הלילה נחשב כמו היום לכל דבר, שנאמר 'מערב עד ערב', ודברים האסורים בו הם, מלאכה, אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה, וחיוב כרת הוא רק על מלאכה ואכילה ושתייה, ושאר הדברים, יש אומרים שהם רק מדרבנן, ולמעשה ראוי להחמיר.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א