הרב יהושע כהן
היה זה ביום חמישי שעבר, בשעות הערב.
ראיתי אותם סוחבים את המזוודות, עולים במעלה הרחוב, משא כבד בידם. יש להם הרבה מה לסחוב. כמעט שבעה שבועות שהם בישיבה. מתחילת הזמן עד חג השבועות הם אפילו לא הוציאו את האוזן מבניין הישיבה.
כמעט 50 יום הם מתכוננים. ראשם ורובם שקוע בהכנות לקראת יום חגם הגדול – חג מתן תורה, וזה כמובן הצריך שקיעות יתירה מצידם, ושעות נוספות של לימוד. כך רווח המנהג בישיבות רבות בישראל. ועליהם העולם עומד.
הרביעייה צעדו יחד בקבוצה לכיוון התחנה שמאחורי ביתי, כל אחד נוסע למקום אחר, אל ביתו ועירו, אבל עד התחנה הם צועדים יחד, ואם לא המזוודות והשקיות שתופסות וגודשות את שתי ידיהם, מן הסתם הם היו צועדים יד ביד במעגל. ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד.
אור וזוהר קורן מפניהם, וחזותם מוכיחה עליהם כאלף עדים כי הם קיבלו את התורה בשמחה. וגם מבלי להבין הרבה בחכמת הפרצוף, היה קל לזהות שהפנים שלהם מחוייכות, מאושרות. קורנות.
הם היו ממש רחוקים. כעת הם ממש חולפים ליד ביתי. אני רואה אותם ממשיכים במעלה המדרגות, וליבי יוצא אליהם, משתוקק לצאת ולסחוב איתם, עבורם, את המזוודות הכבדות מלאות הבגדים הספוגים בהמון שעות של תורה ויראה.
ואז נתמלאתי פחד נורא. חשש עצום הקיף אותי. ואז אני שומע את שפתיי ממלמלות את התפלה הבאה: "אנא ה' תעשה שתהיה הפסקת אש. שתגמר המלחמה הזו כבר".
מה הקשר? אני שומע אתכם שואלים. אכן, גם אני שאלתי.
אך בין רגע נזכרתי בתשובה הפשוטה מאד. שהיא סוד קיומנו.
אמת שבחורי ישיבות נורמליים לומדים גם בשבת חופשה. אמת שמי שקיבל תורה אך לפני יומיים בחג השבועות, ימשיך מן הסתם בשקידתו גם בביתו, מחוץ לכותלי הישיבה. אבל ברור, וזה לא סוד, שקול התורה מעט יורד בשבתות שכאלו. מטבע הדברים פוגשים את ההורים ואת בני המשפחה, וקול התורה פחות נשמע בשבתות חופשה. ומשכך, זו אכן תפלה מתבקשת.
כל לב נורמלי אמור היה לייחל שקולות המלחמה והמהומה הנוראיים ישכחו וירגעו עוד לפני שבת. אחרת, מי יגן עלינו בשעת הסכנה.
כעת, יום ראשון בערב, כשרוב-ככל הבחורים שוב חזרו לישיבות, כבר אין לי שום בעיה שתחזור שוב הלחימה, שהחמאס ימשיך לספוג ולספוג…
אנחנו חיים באמונה פנימית צרופה, שהתורה היא מקור חיינו, ועליה ביטחוננו. מי שאמונה בריאה בליבו, יודע להבין כי הנסים הנוראיים שראינו לאורך הלחימה, אינם 'מזל' אלא 'נס' גמור. אוטובוס שמקבל טיל חצי דקה אחרי שפרק מתוכו עשרות חיילים. או בנין ענק בן 30 קומות, שקיבל פצצה – שבועות ספורים לפני שהולכים להיכנס אליו דיירים, אלו רק 2 דוגמאות מתוך שלל הניסים שחווינו כאן. יש למישהו ספק שמישהו למעלה משגיח פה עלינו?
מי שעיניים בריאות לו, מי שעיני שכל טהורות בלבו, יודע שזה לא שיש לחמאס 'מזל' רע ולנו 'מזל טוב', אלא שלנו יש הגנה מיוחדת – התורה הקדושה, מתנה יקרה שקיבלנו לפני 3333 שנה. ורק קולות התורה של בחירי האומה – בחורי ישראל הקדושים והטהורים, הם שעומדים לנו למגן וצינה.
אשריכם. עליכם העולם עומד.
שפתיים ישק. כתיבה מיוחדת
הזדהיתי עם כל מילה!