מדוע בליל הסדר יש מצוה להזכיר אף את העבדות? מדוע צריכים אנו להזכיר בלילה זה של סיפור הגאולה אף את מה שמיררו המצרים את חיינו?
היה יהודי יקר בבני ברק, יהודי צדיק מהתלמידים של המשגיח ר' חצק'ל זצ"ל. יהודי שהיה חי אמונה, ר' שלום צבי הכהן שפירא. סיפר לי בנו, שהוא היה נוהג לומר כל יום ברכות השחר בבית, ולעת זקנה בשעה שהיה מברך ברכות השחר, היה אומר לעצמו, וכל בוקר זה היה חוזר על עצמו: "ר' שלום, השכן שלך ממול הוא סגי נהור, ואתה רואה! נכון, אתה צריך משקפיים עם מספר גבוה, ולפעמים גם זכוכית מגדלת, אבל אתה רואה!", ומיד היה מברך בכוונה עצומה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח עיורים". ושוב היה אומר לעצמו: "ר' שלום, השכן בבנין ממול, ר' שלמה, לא יכול ללכת. הוא מתנייד על כסא גלגלים, ואתה הולך! אמנם עם מקל, אבל הולך!" ומברך בכוונה גדולה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המכין מצעדי גבר". וכך היה חוזר על עצמו בכל בוקר, "אתה הולך! אתה רואה! אתה שומע!"
סבא שלי, ר' שמחה שפירא זצ"ל, היה קצין בצבא הרוסי. פעמיים בימי חייו הוא ניצל בנס בשעה שהתגלגל בפני כיתת יורים והרגו את כל החברים שלו, וכל חייו הוא הרגיש שכל רגע ורגע שהוא חי זה מתנה. הוא לא ידע מה זו עצבות. אנשים עצובים בגלל שחסר להם כסף, בריאות, פרנסה, אבל הוא הרגיש שהכל זה מתנה. בשבועות האחרונים שלו, בגיל תשעים ושלש, הוא היה בגריאטריה בשערי צדק והיה מחובר למכשירים. שאלתי אותו: סבא, איך אתה מרגיש? אמר לי עם אור מופלא על פניו ובשמחה: "תגיד לי, אני יכול לבא בטענות להקב"ה? שבעים ושלש שנים קיבלתי במתנה! יש לי אשה, ילדים, נכדים, הכל מתנה! ואני יכול לבוא בטענות?!" כל חייו הוא חי את זה שכל נשימה ונשימה תהלל י-ה.
על דרך זה מתבאר הטעם שבסיפור יציאת מצרים צריכים לפתוח בקושי השעבוד. מפני שבלי לדעת מה היא עבדות, לעולם אי אפשר להבין מה זו חרות. ולכן מזכירים את כל העבדות בליל הסדר, כדי שנבין את גודל החירות.
(מתוך גיליון 'נחל אליהו', שיעורי הרב אליהו דיסקין שליט"א)