מדוע התירו להתרחץ במים חמים כשחל ראש חודש אב בערב שבת ? │ מדוע אסור למלמדי תינוקות לנהוג תענית מי"ז בתמוז עד תשעה באב? │ ובאיזה אופן מותר לרחוץ ילדים קטנים בימים אלו?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"א סעיף ט"ז]
רחיצה בערב שבת 'חזון'
כתב השולחן ערוך, יש נוהגים שלא להתרחץ מראש חודש אב ומוסיף המשנה ברורה, שאסור אפילו בצונן, אמנם, אם חל ראש חודש אב בערב שבת, מותר לרחוץ בערב שבת את כל גופו במים חמים, אבל מותר רק למי שתמיד רוחץ בערב שבת לכבוד שבת, ולכאורה הדבר צריך ביאור, כי אם יש היתר לרחוץ בערב שבת מפני כבוד השבת, אז למה מותר רק כשחל ראש חודש אב ביום שישי, הרי גם בערב שבת שחל בתשעת הימים שיהיה מותר לרחוץ את כל גופו במים חמים לכבוד שבת ? ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' (בשם הט"ז סקט"ז בשם הב"ח) שמעיקר הדין, היה צריך להיות מותר לרחוץ את כל גופו במים חמים אפילו בערב שבת חזון, שהרי מצוה לרחוץ בערב שבת לכבוד שבת, ולא נהגו איסור ברחיצה של מצוה, אלא מה שנהגו להחמיר בערב שבת חזון, הוא משום שלפעמים חל ערב שבת חזון בערב תשעה באב ממש, שאז ראוי להחמיר שלא לרחוץ את כל גופו מחצות ואילך, וכמו בכל ערב תשעה באב שאינו בערב שבת, ומשם 'לא פלוג' אסרו בכל ערב שבת חזון, אבל כשראש חדש חל בערב שבת, שאז מדובר בערב שבת שלפני שבת חזון, אז חוזר הדין שלכבוד שבת מותר, ולכן מטעם זה מובא בשם הגרש"ז אוייערבאך, שערב שבת שחל בראש חודש אב, מותר לרחוץ גם בסבון, ויש לעיין עוד בשו"ת שבט הלוי.
תענית מי"ז בתמוז עד תשעה באב
יש שנוהגים להתענות מי"ז בתמוז עד תשעה באב, ואומר המשנה ברורה, שלא כדאי שתלמיד חכם ינהג בחומרא זו, מכיוון שממעט במלאכת שמים, שהרי ודאי שיתמעט מלימודו איזה שעות מפני התענית, וצריך לשקול במאזני צדק בעניינים אלו, ומובא כאן בהערה שגם מי שתורתו אומנותו, מובא לקמן במשנה ברורה (בסימן תקע"א סק"ג לעניין תעניות רשות) שהוא נחשב לתלמיד חכם לעניין זה, כיוון שאם הוא יתענה הוא ימעט במלאכת שמים, ולכן מי שתורתו אומנותו, פטור מלהתענות, וכן מלמדי תינוקות, דינם כתלמידי חכמים לעניין זה, והמשנה ברורה מסביר שם, שאסור להם להתענות משום שתי סיבות: א. אם יתענו ימעטו במלאכת שמים. ב. הם פועלים, והם צריכים לא לגזול את אותם בעלי בתים ששילמו להם.
רחיצה של מצוה
אומר הרמ"א, מותר לרחוץ לצורך מצוה, ולכן, נדה רוחצת וטובלת, ואפילו שטובלת בליל י' באב, מותר לה לרחוץ בערב תשעה באב כדרכה במים חמים אם אינה יכלה לרחוץ בליל י' באב, ומוסיף הביאור הלכה, שכל זה לדעת הרמ"א, אבל לדעת הש"ך ביורה דעה, מעיקר הדין תרחץ בערב תשעה באב, ואולי הש"ך סובר, שכל אשה צריכה לרחוץ, גם לפני השקיעה וגם לאחר השקיעה, ועל כל פנים לפני השקיעה.
רחיצת ילדים
ילדים קטנים שיש להם חטטים בראשם, נוהגים לרחצם בראשם, משום שזו רחיצה לצורך ולא לתענוג, ומובא כאן בהערה, שבקומות שסובלים הרבה מהחום, יש מקום להקל ולהתרחץ אפילו הגיע לחינוך עד שנה לפני הבר מצוה, ויש שיטה הסוברת, שמותר להקל להם עד הבר מצוה ממש.
אשה הלובשת לבנים, יכולה לרחוץ מעט כדרכה, כיוון שעושה זאת רק לצורך מצוה ולא לתענוג, אבל אין היתר לרחוץ את כל גופה.
רחיצה מראש חודש אב
נוהגים שלא לרחוץ אפילו בצונן מראש חודש אב והלאה, ואפילו בערב שבת חזון מותר לרחוץ רק ראשו פניו ידיו ורגליו בצונן, ויש מקילים לחפוף ראש במים חמים למי שרגיל בכך כל השנה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א