היכן צריך אדם להיזהר שלא ללכת ביחידות בימים אלו ? │ כתב השולחן ערוך, 'ולא יכו התלמידים בימים ההם', את מי עוד אין להכות? │ ומדוע אין לאכול בשר בסעודה המפסקת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"א סעיף י"ז – סימן תקנ"ב סעיף א']
ברכת שהחיינו בבין המצרים
כתב השולחן ערוך, טוב להיזהר, שלא לברך שהחיינו בבין המצרים על פרי או על בגד חדש, ומבאר המשנה ברורה, שהלכה זו אינה מהלכות אבילות, שהרי לאבל מותר לומר שהחיינו בימי אבלותו, אלא הטעם הוא, משום שהימים האלו הם ימים של פורענות, ולכן, לא כדאי לומר 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' בזמן שהוא פורענות, אבל הגר"א חולק, ואומר שזו חומרא יתירה, וכן הט"ז מפקפק על זה, ולכן, בשבת אין להחמיר שלא לברך שהחיינו, והשער הציון מביא מרבי עקיבא איגר, שראש חודש דינו כשבת, ומותר לברך שהחיינו, על כל פנים לדבר השולחן ערוך, לא יאכל אדם פרי חדש ולא ילבש בגד חדש בבין המצרים, משום שהוא לא אומר שהחיינו, אבל זה לא נקרא שהוא מחמיץ את המצוה, כי הוא יכול להמתין עם אכילת הפרי או לבישת הבגד עד לאחר תשעה באב, ואז יברך שהחיינו, אבל מצוה כגון פדיון הבן, אם לא מברך שהחיינו עכשיו, הוא יפסיד את המצוה, ולכן, בפדיון הבן אומר שהחיינו בבין המצרים, וכן פרי שלא ימצא לאחר תשעה באב, מותר לברך ולאוכלו בבין המצרים, משום שאם לא יברך עליו עכשיו, הוא יחמיץ את הברכה, ומדובר בפרי שאי אפשר לשמור אותו עד לאחר שבת, מחמת שהוא עלול להתקלקל.
הליכה ביחידות
צריך להיזהר מי"ז בתמוז ועד תשעה באב שלא ללכת ביחידות, מסוף שעה רביעית ועד סוף שעה תשיעית, והמקור להלכה זו הוא ממדרש איכה, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם שו"ת 'התעוררות תשובה', שכוונת המדרש היא, שבימי בין המצרים באותם שעות אין ללכת יחידי אפילו בתוך העיר, כי אם מדובר על הליכה בדרך מחוץ לעיר, הרי כבר נאמר במשנה באבות, שבכל השנה המהלך בדרך יחידי, הרי זה מתחייב בנפשו, ואם כך, אין חידוש דווקא בימים אלו, מאידך, מובא בשם הערוך השולחן וכן דעת החזו"א, שדברי המדרש נאמרו רק על הליכה בדרך מחוץ לעיר, ולא על הליכה בתוך העיר, ומובא בשם האשל אברהם מבוטשאטש, שוודאי שבמקום שמצויים אנשים בתוך העיר, מותר, ואדם שהולך לדבר מצוה, אין צריך להיזהר בזה, כיוון ששומר מצוה לא ידע דבר רע, אבל מובא כאן גם דעה שונה מזו.
הליכה בין חמה לצל
לא ילך אדם בימים אלו בין חמה לצל, ומובא כאן בהערה, שכאשר לפעמים הולכים ברחוב בין חמה לצל בין הבניינים או העצים שבדרך, אין בזה בעיה, והאיסור הוא רק כאשר הולך בקביעות בשביל כזה שהוא בין חמה לצל.
הכאת התלמידים
לא יכו את התלמידים בימים ההם, ומובא כאן בהערה בשם הקיצור שולחן ערוך, שהלכה זו עולה גם על גנב, שלא להכותו בימים אלו, ולהכות במקל מובא כאן בהערה שבכל ימות השנה הדבר אסור, ומותר רק ברצועה קטנה, ועל זה כוונת השולחן ערוך כאן, שבימים אלו, אפילו ברצועה קטנה יש להיזהר, ולהכות ביד מובא בשם האשל אברהם שמותר, ומובא גם דעה שונה בזה.
כתוב בכוונות האר"י, שבימים אלו, יתאבל לאחר חצי היום, ויבכה כחצי שעה.
אכילת בשר ושתיית יין בסעודה המפסקת
בערב תשעה באב לא יאכל אדם בשר בסעודה מפסקת שלאחר חצות, וכן לא ישתה יין, ולא יאכל שני תבשילין, והטעם, כדי להרבות אבל, ולזכור חורבן הבית ולהצטער עליו, וימעט גם משתייה של משקים אחרים שרגיל בהם, שאם רגיל לשתות בסעודה ארבעה כוסות, ישתה שלוש, ואין לשתות שיכר ואם הוא אדם חלש, מותר.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א