למי מותר להשתתף בסעודת מצוה שאוכלים בה בשר ושותים בה יין? │ מה נאמר על מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור? │ האם מותר לגלח שפם בימים אלו? │ ומדוע אסור לגדולים לספר את הקטנים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"א סעיף י' (בחלקו האחרון) עד סעיף ט"ו]
בשר ויין בסעודת מצוה
מבואר ברמ"א, שאמנם בתשעת הימים אסור לאכול בשר ולשתות יין, אבל כל זה בסעודת הרשות, אבל בסעודת מצוה, כגון, סעודת ברית מילה, פדיון הבן, סיום מסכת, סעודת אירוסין, כל מי ששייך לסעודה, שותה יין, דהיינו, כל מי שהיה הולך לסעודה זו גם אם היא הייתה בזמן אחר, בין מחמת שהוא קרובו ובין מחמת שהוא אוהבו של בעל השמחה, מותר לו גם בימים אלו להשתתף באותה סעודה ולאכול בשר ולשתות יין, וכל זה אמור מראש חודש אב ועד שבוע שחל בו תשעה באב, אבל בשבוע שחל בו תשעה באב, צריך לצמצם יותר, ורק מניין מצומצם מותר להשתתף בסעודת מצוה, ומוסיף המשנה ברורה, שחוץ מהקרובים שפסולים לעדות, וכן חוץ מבעלי המצוה עצמה, מותר להוסיף עוד מניין מצומצם משום 'ריעות'.
עונשו של האוכל בשר באיסור
כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור, הוא פורץ גדר וישכנו נחש, ומותר לעשות כל שיכר ואפילו שיכר של דבש.
תספורת בשבוע שחל בו
אסור להסתפר בשבוע זה, בין בראשו בין כל שער שבו, והאיסור שווה באנשים ונשים, ומותר לאשה לגלח את השיער שבצדעיה מטעמי צניעות.
גילוח שפם
מותר לגלח את שער השפם באופן שזה מפריע לאכילה.
תספורת לקטנים
אסור לגדולים לספר ולכבס את בגדי הקטנים בשבוע שחל בו תשעה באב, מכיוון ששייך בהם חינוך לגבי זה, או משום אבלות, או משום עגמת נפש, ונפקא מינה בין שתי הטעמים היא, בילד שהוא פחות מגיל שש, ועדיין לא הגיע לגיל חינוך, שאם הטעם הוא משום חינוך, אין בזה איסור, אבל אם הטעם הוא משום עגמת נפש, הדין הוא שגם זה אסור, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' (בשם השו"ע ביו"ד סי' שפ"ד ס"ה) שאין אבילות לקטנים, ומדוע כאן יש חינוך לאבילות? ומובא בשם המגן אברהם, שאבילות של רבים חמורה יותר, ובעניין עגמת נפש מובא בהערה (על פי רש"י במועד קטן) שאפילו שלא נוהגת אבילות בקטן, בכל זאת קורעים את בגד הקטן משום עגמת נפש, כדי שמי שרואה אותו בבגדי הקרועים, יבכו וירבו בכבוד המת, ולכן גם לקטן אסור להסתפר.
כיבוס ותליית בגדי קטנים
בגדים שעוטפים בהם את הקטנים לגמרי, והם מלכלכים אותם בצואתם ומשתינים בהם, מותר לכבס אותם, וכן בבגדי שאר הקטנים נוהגים להקל, אבל לא יכבסו מהם הרבה ביחד, וצריך לכבס אותם בצינעה, ומובא כאן בהערה, שהיום שמכבסים במכונת כביסה, מותר לכבס גם הרבה יחד, עוד מובא, שמותר לתלות על החבל מבחוץ את בגדי הקטנים המכובסים כדי שיתייבשו, ואין בזה חשש של מראית העין, ומובא כאן בהערה, שהגיל שבו מותר לכבס בגדי קטנים, הוא פחות מגיל שלוש וארבע, שאז עדיין רגילים להשתין וכו', והפמ"ג מביא, שמשמע שנהגו להקל בכל בגדי קטנים עד גיל שלוש עשרה, ונשאר בזה בצ"ע, ומובא בשם החיי אדם, שנוהגים להקל בקטנים בני שנתיים ושלוש.
תספורת לאבל שסיים 'שלושים' בשבוע שחל בו
מי שהסתיימו לו שלושים ימי אבילות, והוא בתוך שבוע שחל בו תשעה באב, ויוצא שהוא נכנס לימים אלו כשהוא מגודל בשערו מחמת האבילות שהייתה לו לפני כן, מותר לו להקל לגלח בתער שהוא לא דרך ייפוי, אבל לא במספריים, ומכבס בגדיו במים, אבל לא בנתר וחול, ובשבוע לפני שבוע שחל בו תשעה באב, מותר לו להסתפר ולכבס.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א