פסחים לו
מדוע הכריז הגאון רבי ישראל מסלאנט שצריך לאכול ביום הכיפורים?
האוכל נבילה ביום הכפורים פטור
בדיני אסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים, נאמר היתר מיוחד לחולה שיש בו סכנה, שחייב לאכול ואסור לו לצום כמבואר בדיני חולה ביום הכיפורים (סימן תריח).
נדון מעניין מאד מביא הביאור הלכה (שם ד"ה חולה שצריך לאכול) לענין זמן של מגיפה שיש בו סכנה גדולה לכל הציבור [וכמו שהיה מצוי בזמנים עברו שהיו מגפות קשות וכגון מחלת החולירע שהיתה מתפשטת מהר והיה סכנה גדולה לכל הציבור], שמפאת הסכנה חייבים כולם לאכול ולשתות ויש סכנה לצום. והביא הביה"ל (שם) כמה מגדולי האחרונים שדנו בדבר זה ומהם החתם סופר שכתב, שאם הרופאים באותו זמן קבעו שאסור לבריאים לצום, אז מותר להם לשתות לשיעורים, וגם בזה יזהרו שלא להנות מהשתיה ורק לשתות הנצרך כגון קפה או תה בלא סוכר וחלב. והביא גם דעת הראשית ביכורים (לבעל החשק לשלמה) שחלק ואסר על הציבור לאכול וטעמו שכבר ראינו שהתענו רבים בשעת מגיפה ולא אירע להם דבר.
עדות נוספת על הגר"י סאלנט שהיתה בזמנו מגיפה והיה חשש לשלום הציבור, מביאים האלף המגן וכן בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סימם צא) שהתיר לכל בני עירו לאכול, כי עלולים להדבק במחלה יותר כאשר שרויים בצום. ולענין האם הגר"י סלאנט עצמו אכל באותו יום כיפור, נחלקו השמועות, הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה יוה"כ פ"ה הע' 58) הביא בשם הגר"א לופיאן שהגרי"ס עצמו לא אכל ביום הכיפורים ההוא, אולם בספר מקור ברוך (לבעל התורה תמימה ח"ב פי"א) כתב שהגרי"ס עצמו עלה לבמה באותו יום כיפור, וקידש ואכל, וכן העיד בנו של הגרי"ס (הובא בספר תנועת המוסר עמוד 160 הערה 8).
(הרה"ג רבי בנימין בירינצוויג שליט"א – לקראת שבת)