יום רביעי י"ח באלול תשע"ט
מי שקידש את הלבנה בראש חודש – האם יצא ידי חובתו?
תחילת זמן קידוש לבנה לכתחילה: יש מהראשונים שכתבו שניתן לקדש את הלבנה מהלילה הראשון שלאחר המולד, אך בשולחן ערוך כתב – על פי קבלה – שתחילת הזמן הוא משעה שעברו שבעה ימים משעת המולד.
ונחלקו הפוסקים אם זמן זה של שבעה ימים פירושו שבע יממות, או שמתחילת היום השביעי למולד ניתן לקדש. ודעת אחרונים רבים, שניתן לקדש משעה שחלפו שלוש יממות מהמולד, שאז נהנים כבר מאור הלבנה.
ולכל הדעות, בדיעבד, אפילו אם קידש את הלבנה בראש חודש, אינו מקדש שנית; אולם, יש שכתב שאם בירך בטרם חלפו שלושה ימים מהמולד, יבקש מאחר להוציאנו ידי חובתו.
[שו"ע תכו, ד, ומשנ"ב כ; ביאורים ומוספים דרשו, 36-38]
האם ניתן לקדש את הלבנה בט"ז לחודש?
הזמן שבין מולד הלבנה למולד הבא אחריו, הוא עשרים ותשע יממות, ושתים עשרה שעות, וכארבעים וארבע דקות. ומהמולד עד למחצית הזמן הזה, אור הלבנה הולך ומתרבה, ומהמחצית עד למולד הבא, האור מתמעט והולך.
ואין מברכים את ברכת הלבנה, שנאמרת על 'חידושהּ של לבנה', אלא כל זמן שאורהּ החדש מתרבה והולך, דהיינו עד מחצית הזמן שבין מולד למולד. ומחצית זו, היא ארבע עשרה יממות, ושמונה עשרה שעות, וכעשרים ושתיים דקות. ויש אומרים שניתן לברך עד סוף חמש עשרה יממות משעת המולד. ויש אומרים שניתן לקדש עד סוף ליל ט"ז בחודש, ולכן, מי שלא קידש עד אז, יברך בלילה זה ללא שם ומלכות.
[שו"ע תכו, ג, משנ"ב יז-יט, שעה"צ יז-יח, וביה"ל ד"ה ולא]
האם ניתן לעמוד בשעת קידוש הלבנה תחת מטריה?
קידוש לבנה נחשב לקבלת פני השכינה, ולכן יוצאים אל מתחת לכיפת השמים, כדרך היוצאים לקראת מלכים. ומותר לעמוד תחת ענפי אילן, או מטריה.
ומי שמתקשה לצאת מחמת חולי או חולשה, או שמסיבה כלשהי אינו יכול לקדש ברחוב, וכגון שהמקום אינו נקי, וכדומה – רשאי לקדש בביתו, מול פתח שיכול לראות דרכו את הלבנה. ולכתחילה יפתח את החלון, אך כשלא ניתן לעשות כן, כגון מחמת הקור, יברך כשהחלון סגור, ויקפיד לראות את הלבנה עצמה דרך החלון, ולא רק את השתקפותה וכדומה.
ויש שנהג לקדש את הלבנה במרפסת מקורה, כיון שלדעתו די בכך שיוצא ממקומו כדרך היוצאים לקראת מלך, ואין צורך לעמוד דווקא תחת כיפת השמים.
[שו"ע תכו, ד, משנ"ב כא, ושעה"צ כה; וראה משנ"ב ג; ביאורים ומוספים דרשו, 42]