יום שלישי י"ב באב תשע"ט
באיזה מרחק ממקום השביתה ניתן להניח את המזון של עירוב תחומין?
'עירוב תחומין', חל בשעת כניסת השבת, וצריך שבשעה זו, דהיינו בזמן 'בין השמשות' של כניסת השבת יהיה מְזוֹן העירוב מונח במקום שהאדם אשר עבורו נעשה העירוב יוכל לקחתו ממנו ולאוכלו. ולכן, אם מזון העירוב מונח במקום נעול, שהמפתח אליו אינו בהישג יד, ולא ניתן לפרוץ למקום – אין העירוב חל.
ואם מזון העירוב אינו מונח בסמוך למקום שאותו חפץ אדם זה לקבוע כמקום שביתתו, והמרחק שבין העירוב למקום השביתה הוא יותר ממרחק הליכה של משך זמן בין השמשות, שהוא כדי הליכה של שלושת רבעי 'מיל', (720-864 מטר, לשיטות השונות; 13.5-18 דקות, לשיטות השונות) – נחלקו הפוסקים אם העירוב חל.
[שו"ע תט, ב ו־ד, משנ"ב ט, וביה"ל ד"ה במקום; ביאורים ומוספים דרשו, 6-7]
האם מותר לעבור על איסור דרבנן לצורך לקיחת המזון של עירוב תחומין ממקומו?
בהמשך לאמוּר: אם ניתן לקחת את מְזון העירוב ממקומו, אך הדבר כרוך בעשיית מלאכה האסורה בשבת מדאורייתא, או באיסור דרבנן שאינו מאיסורי שבת, וכגון שהמזון מונח במקום שהכניסה לתוכו כרוכה באחד מאיסורים אלו – אין העירוב חל.
אולם, במקרה שלקיחת המזון כרוכה בעשיית איסור שבת דרבנן – פעמים שהעירוב כשר, כיון שעירוב תחומין נעשה לכתחילה רק לצורך מצוה, וחכמינו ז"ל התירו לעשות בזמן 'בין השמשות' חלק מאיסורי שבת האסורים מדבריהם, לצורך מצוה; ונמצא שבזמן בין השמשות היה מותר לקחת את המזון ממקומו.
[שו"ע תט, ב, משנ"ב יא-יב, ושעה"צ יא]
האם מותר להסיר חפץ מעל גבי עשבים בשבת?
חכמינו ז"ל אסרו להשתמש בעצים בשבת, מחשש שמא תוך כדי שימוש יתלוש המשתמש – בכוונה – עלים, ענפים, או פירות, ויעבור על איסור מלאכת 'קוצר'. ובכלל איסור זה, אסור אף להסיר מעל העץ חפץ המונח עליו.
וקָנים, וכיוצא בהם, שהם קשים כעץ – דינם כעץ; אבל עשבים, קנים רכים מאוד, ועלי ירקות – מותר להשתמש בהם.
וקָנים שדרכם להתקשות לאחר זמן, אסור להשתמש בהם אף כשהם רכים, ולא הותרו בשימוש אלא קָנים שאינם מתקשים לעולם. וכמו כן, קנֶה שאינו רך מאוד, למרות שאינו קשה כאילן – אסור להשתמש בו, משום שהוא עלול להישבר בקלוּת תוך כדי שימוש.
[שוע תט, ג, משנ"ב י, יב ו־יג, וביה"ל ד"ה שהם; וראה משנ"ב שלו, יג-טו, ושעה"צ ח]