יום ראשון ט"ו בטבת תשע"ט
האם מותר להדק בשבת חלקי בגד זה לזה באמצעות סיכה?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'התופר'. מהות מלאכה זו, היא חיבור שתי יריעות בד ואיחודן באמצעות חוט, או הדבקת שני ניירות זה לזה, וכדומה.
ואף תֶּפר אחד, דהיינו תחיבה של המחט והחוט פעם אחת בכל יריעה, אסור; אולם, אין חיוב קרבן חטאת אלא בשני תפרים, דהיינו, שתוחב את המחט פעם אחת בשתי היריעות, וחוזר ותוחב את המחט לכיוון השני, בתוספת קשר כלשהו בראשי החוט, על מנת למנוע את היפָּרמות התפרים; או בשלושה תפרים ויותר, דהיינו שחוזר ותוחב את המחט פעמִים נוספות בכל יריעה.
והידוק חלקי בגד זה לזה על ידי מחט או סיכה – יש שאוסרים זאת אם תוחבן פעמיים בשני חלקי הבגד; ויש שמקלים בדבר, משום שחזותה של המחט, או הסיכה, מוכיחה עליה שאין זו תפירה, אלא כסגירת בגד בכפתורים, שבוודאי אינה נחשבת כתפירה. ויש אומרים שחיבור לזמן קצר, מותר לכל הדעות; וראה להלן.
[משנ"ב שמ, כז; ביאורים ומוספים דרשו, 67-69]
האם מותר לחבר ביטנה למעיל בשבת?
שתי יריעות בד שחוּברו יחד בתפירה, והתפרים התרופפו, באופן שהיריעות אינן מהודקות זו לזו, אסור למתוח את חוט התפירה על מנת להדק את היריעות זו לזו. וכן שרוך הארוג בבגד, אשר בעזרתו ניתן להצר את הבגד, ואינו מושחל בנקבים מיוחדים, או במכפלת מיוחדת – אסור למותחו כדי להצר את הבגד, או לרופפו.
אולם, מותר למתוח שרוך המושחל בכובעי מעילים, וכיוצא בו, על מנת לכוֵץ את הבגד ולהדקו לגוף; וכן מותר לרופף את השרוך; אך אם מכוֵץ את הבגד במידה כזו שיכול לפושטו וללובשו בעודו מכוּוץ, ויתכן שיותירו כך לעולם – אין לכווצו בשבת.
וחיבור שתי יריעות באמצעות רוכסן, או הפרדתן על ידי פתיחת הרוכסן – מותרים בשבת, כיון שהרוכסן מיועד לפתיחה ולסגירה בתדירות, והרי זה כסגירת בגד בכפתורים; אולם, ביטנת מעיל, שהדרך להותירה מחוברת למעיל למשך זמן רב – נחלקו הפוסקים אם מותר לחברה ולהפרידה בשבת.
[שו"ע שמ, ו-ז, ומשנ"ב כו-ל; ביאורים ומוספים דרשו, 70-71; ארחות שבת יא, הע' ח]
השימוש בסרטי ההדבקה של חיתולי הנייר בשבת
תפירה לזמן, דהיינו שתופר על מנת לשוב ולהתיר את התפירה לאחר זמן קצר – יש אומרים שאסורה מדאורייתא, כתפירה רגילה; ויש אומרים שאין בה אפילו איסור דרבנן. ולהלכה, השולחן ערוך פסק כדעת האוסרים; ובדברי הרמ"א ישנן משמעויות שונות, ונחלקו הפוסקים אם דעתו כדעת האוסרים, או כדעת המתירים.
ובהקשר זה, דנים פוסקים זמננו בנוגע לסגירת סרטי ההדבקה של חיתולי הנייר (- טיטולים): יש אומרים שכיון שהדבקה זו היא למשך זמן קצר, הריהי מותרת לכתחילה. יש אומרים שאף לדעת הסוברים שתפירה לזמן אסורה, אין הדבקת הסרטים נחשבת כתפירה, כיון שהסרטים מיועדים לפתיחה ולסגירה; אך רצוי לפתוח את הסרטים ולהחזירם למקומם בערב שבת, כדי לקבֵּע את הדבר שהם מיועדים לפתיחה ולסגירה. ויש אומרים שהדבקת הסרטים היא כתפירה, ואסורה בשבת, למרות שנועדה רק לזמן קצר. וראה במקורות, בנוגע להדבקת הסרט לאחר הסרת החיתול בגמר השימוש בו.
[שו"ע שמ, ז, ומשנ"ב כט; ביאורים ומוספים דרשו, 69]