הרה"ג ר' יצחק אייזיק פרלמוטר שליט"א, מטובי הלומדים בכולל 'חזון איש', הקדיש שנים רבות לבניית 'מתווה' שמתאים לכל עורך סדר בישראל, עם שלל עצות וטיפים. לפנינו הטיפים והעצות למעשה כפי שהובאו בגיליון 'מרוה לצמא' (ערב פסח תשפ"ב):
ערבי פסחים
א. הנקודה העיקרית היא שעורך הסדר בעצמו יגיע ללילה הקדוש הזה של עם ישראל בשמחה ובהתרוממות. ככל שיחיה את הדברים והם יהיו ברורים לו, והוא ידבר מתוך החוויה בבחינת 'כל עצמותי תאמרנה', כך יצליח להחדיר יותר למסובים את המסר. גם אם הוא מדבר דברים פשוטים לילדים הקטנים, הוא יוכל דרכם להעביר את ההבנות והרגשות שליבו מכיל, וכך יוכלו המסובים לראות עצמם 'כאילו יצאו ממצרים'. דבר זה דורש הכנה רבה קודם ליל הסדר, להיכנס לעניינים וללמוד את הדברים, אבל רק כך ניתן לחיות אותם.
ב. ללמוד מראש את ההגדה קודם פסח, לתכנן כיצד להגיש את הדברים, מה וכיצד לבאר ולהמחיש לילדים כדי לחבר אותם לעניין יציאת מצרים. כיום יש ספרים רבים שמסייעים בזה.
ג. מומלץ לראש המשפחה לסמן בהגדה במה הוא רוצה להתמקד בסדר, וגם לציין נושאים נוספים שבכוונתו לדבר עליהם. כך יוכל בהצצה חטופה להיזכר מה תכנן לומר.
ד. כיום, כשהקטנים יודעים הרבה מבית תלמודם, יכין מדרשי חז"ל שידועים ומוכרים פחות.
ה. רצוי לשתף את הילדים בהכנות, בקניות, בניקיון, במצרכים, בעריכת ליל הסדר. להחדיר אווירה של ערב חג, שהנה יום גדול קרב ובא. אווירה של 'עבודת פרך' לא מומלצת; שירי פסח בחלל הבית עושים תמיד אווירה חגיגית.
ו. בשבת הגדול אפשר להתחיל לתרגל שירי פסח, אך לא להרבות בכך כדי שלא יפוג טעם החידוש. אפשר לתת טעימה על מבנה ההגדה מתוך הגדה בלי ביאורים ופירושים, כדי שיראו בעיניהם את הרצף. כמו כן ניתן לבאר בקצרה את ארבעת הפסוקים מ'ארמי אובד אבי', שזהו עיקר מצוות הסיפור.
ז. טוב לומר לילדים להכין ביאור קצר על קטע מסוים (עדיף על 'ארמי אובד אבי'), כך יהיו שותפים במצוות הסיפור וירגישו מחוברים לנושאים. מכל מקום כדאי להסביר להם מראש שעיקר הדיבור בליל הסדר שייך לעורך הסדר, והוא ישמח לשמוע מהם עוד בשולחן ערוך או במשך ימי חול המועד.
ח. בליל בדיקת חמץ, כשהבית כבר מאורגן לליל הסדר והשולחן ערוך ומסודר, יכול האב לשבת במקומו, לעבור קצת על ההגדה ולתכנן כיצד ימסור את הדברים בחיות וברעננות, כדי להיכנס לאווירה של החג.
ביום ערב פסח
א. להשתדל ככל האפשר שלא להטיל פחד ולחץ אלא להפך. יש שמחלקים לאחר שריפת חמץ משחקים חדשים לילדים, כדי לטעת בהם את העונג של היום הזה.
ב. שינה אחר הצהריים היא חיונית ביותר הן להורים והן לשאר בני המשפחה, כדאי לתגמל על כך.
ג. ראוי לשתף את הילדים בהכנות, כגון: צליית זרוע וביצה, חרוסת, מי מלח, בחירת המצות, עריכת השולחן, סידור ההסבה, בחירת ההגדות וכן הלאה.
ד. יש שמכינים את ה'כזיתים' לכל הילדים כבר בערב החג.
ה. אין להגיע רעבים לגמרי לליל הסדר (בהתאם להלכה)! לא המבוגרים ולא הילדים. תחושת רעב מונעת הקשבה ומגבירה מתחים. כדאי לתת לילדים לאכול מעט לפני החג.
ו. עיכובים בהתחלת הסדר עלולים לגרום למתח. יש עניין להתחיל מיד בסדר, ולכן כדאי לתכנן מראש היכן ישב כל אחד. יש שמכינים כרטיסים מהודרים שעליהם מופיע השם של כל אחד. רצוי גם להכין מראש הגדות שמתאימות לכל ילד (לעיתים הגדות מצוירות ומקושקשות מדי עלולות להסיח את דעתו של הילד. ראוי לשים לב לכך). גם גביעים וכריות הסבה כדאי להכין, שכל אחד ידע מה שייך לו.
ז. כמה עצות למקומות הישיבה: יש שמושיבים את הקטנים בסמוך אליהם, וכן הלאה לפי הגיל. יש שמושיבים ליד כל ילד קטן אח או אחות, מבוגרים. יש שיושבים במרכז של אורך השולחן ולא בראשו כמו בכל השנה, וכך הם קרובים יותר לכל המסובים.
ח. לעיתים מעמיסים פרטים וכלים רבים על השולחן ואין מקום להגדות. כדאי להכין להגדות מקום די נרחב.
התחלת הסדר
א. ליל הסדר עמוס בפרטים רבים וכולם דרוכים ומצפים שיהיה יפה ומאורגן, ודווקא לכן עלולים להגיע ללחץ ולאווירה כבדה. בפרט אם כבר רוצים להתחיל בעריכת הסדר ואז אחד הקטנים שופך יין על השולחן, התינוק מיילל, שכחו להכין מי מלח וכדומה. המתח יכול להביא לידי כעס, שבדיוק כמו חמץ הוא אסור במשהו, ולאווירה עכורה, שתפגום בקשב של המסובים. כדאי להחדיר לעצמנו היטב: אני נשאר בשמחה וברוגע בכל מצב, ואני מוותר מראש אם נעשה משהו שלא לפי התוכנית שלי. כן לבוא עם תוכנית מסודרת, אבל לקחת בחשבון אפשרות לשיבושה.
ב. לזכור לשמור על קשר עם הקטנים כל הסדר, ומנגד שלא להזניח את הבחורים ואת המבוגרים. להשתדל להגיע לכולם.
ג. יש שאומרים כל 'סימן' – קדש, ורחץ וכו' – בקול (בנוסף לילדים), ועורך הסדר מתאר במילים קצרות את תוכן הסימן ואת עניינו. זה מחבר מאוד את המסובים לתהליך של הסדר.
ד. יש שנוהגים להניח מפה נוספת על השולחן, שאם יישפך יין כמה פעמים וייעשה דביק וכדומה, אפשר יהיה להסיר את המפה העליונה.
ה. כדאי להכין ולהניח בחדר של עריכת הסדר מפות או מגבות פשוטות בשפע, שיהיה מייד במה לנקות. כדאי גם שלכל ילד תהיה מגבת אישית בעת שתיית הכוסות; זה מפחית את המתח ואת הלכלוך. ישנם הורים שמודיעים מראש לילדים שבליל הסדר: לא נקפיד אם יישפך יין על המפה או על הבגדים.
ו. ועל הכול להשקיע בתפילה שהכול ילך כשורה.