והנה אנחנו כבר עומדים בערב ראש חודש ניסן… גם אחרוני המדחיקים שאמרו לעצמם 'אולי נדלג על שנה אחת?! מה כל שנה חייבים לנקות את כל הבית?!…' ניצבים עכשיו אל מול המציאות הברורה שעוד שבועיים 'פסח' ואין לאן לברוח…
'כבר סיימתי לנקות את כל הסלון לפסח' שחה הרעֶבּצן לשכנתה 'רק את הספה עדיין לא ניקיתי כי אני מחכה לירוחם בעלי…'
'נו למה את מחכה, את באמת מצפה מירוחם שהוא ינקה את זה?' שואלת האחת את השניה שכבר מכירה את הנפשות הפועלות. 'לא, פשוט אני מחכה שירוחם יקום מהספה…'
"קרַאצְן רֵייבּן שׁיֵיעֶרן קֶערְן…" (או בתרגום חופשי: לגרד, לשפשף, לאסוף, לטאטא) הנשים צדקניות עסוקות בניקיונות בחורים ובסדקים להיזהר ממשהו חמץ. וגם הגברים משתדלים להושיט יד…
רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע סניגורן של ישראל נהג לומר, שהמלאכים העולים מעמל וטורח בני ישראל בהכנות לפסח, הם ממש כאותם המלאכים העולים מן התקיעות בראש השנה, וכמו שהתקיעות ר"ת קשר"ק (תקיעה שברים תרועה תקיעה) כך גם בניקיונות לפסח הר"ת קשר"ק "קרַאצְן רֵייבּן שׁיֵיעֶרן קֶערְן…"
ישנן כאלו שהתמזל מזלן והצליחו להשיג עוזרת בית שתסייע קצת בניקיונות (80 ₪ לשעה, פנויה רק בעוד שבועיים, וייתכן שבסוף תלך למישהי שהציעה לה 100 ₪ לשעה…) ובעניין זה שמעתי סיפור מעניין.
גברת ר. היא כבר סבתא לנכדים, בשנים האחרונות היא נעזרת בעוזרת בית (שלא שמרה תורה ומצוות) מידי יום רביעי לניקיון הבית לכבוד שבת קודש.
מנהג נאה אימצה לה גברת ר. מידי יום רביעי כשהכינה ארוחת בוקר לה ולבעלה, הוסיפה עוד מנה לעוזרת שבאה בשעה תשע. ומשהגיעה העוזרת לא הסכימה לה להתחיל לעבוד לפני שתאכל ארוחה משובחת גם אם זה על חשבון שעות העבודה.
כמו כן לא הסכימה ר. בשום אופן שהעוזרת תנקה את בית הכיסא, לא נאה ולא יאה שבת ישראל תעסוק בעבודה שכזו, את זה תשאירי לי, היתה אומרת לה. אמנם אין עבודה שמבזה את בעליה, אך גברת רבקה למדה מבעלה התלמיד חכם שגם בזמנים שיהודי היה נמכר בגנבתו לעבד עברי, היו כל מיני דינים מיוחדים על הבעלים לא להשפיל אותו, ולא לתת לו עבודות בזויות.
אז נכון שהעוזרת כעת בתקופה כזו שהיא מוכרחת לעסוק בעבודה שאינה בדיוק 'אומנות קלה ונקייה' בכל אופן מה שאפשר להקל עליה ולרפד לה את הדרך גברת ר. עושה זאת בשמחה, ולא מפספסת שום הזדמנות כזו, כולל להביא לה תוספת תשלום בונוס 'שיהיה לך, תקני לך איזה בגד לחג'.
עברו כמה שנים, ויום אחד גברת ר. שומעת דפיקות בדלת, כשהיא פותחת היא רואה זוג חרדי נחמד שעומדים ומחייכים. "שלום, איך אוכל לעזור?"
… את לא מזהה אותי?!, זאת אני העוזרת בית שלך. באתי להגיד לך שבזכותך התחזקתי בדת וחזרתי בתשובה, וברוך השם גם התחתנתי כדת משה וישראל.
מה? זאת את? עכשיו שאת מדברת אני מזהה את הקול שלך. וואו איזה יופי בואו תכנסו, תשבו, אגיש לכם עוגיות…
ובכן, לא אלאה אתכם באריכות העניינים איך שהתגלגלו בצורה נפלאה, רק אומר שהיה זה סיפור עם 'סוף טוב'… העוזרת סיפרה שהעובדה שכל כך כיבדו אותה, בארוחת הבוקר, ושלא הסכימו שתנקה את חדרי השירותים, מילאה אותה בהערכה למשפחה החרדית, והחליטה שזו הדרך גם בשבילה, וכך חזרה בתשובה שלימה
וכן המשיכה גם אח"כ לשמור על קשר טוב עם גברת ר. וזכרה לה את חסד נעוריה, ובסוף גברת ר.עם בעלה באו להתארח אצל העוזרת בביתה בחו"ל לאחר שהשם בירך אותם בעושר, וגלגל חוזר בעולם. שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְּרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ.