הרה"ג רבי שמואל צבי גנץ שליט"א
כידוע מרעיש היה הרה"ק ה'ישמח משה' זי"ע עולם ומלואו על הגאולה שלימה. פעם שאל אותו נכדו ה'ייטב לב': "זיידי, מדוע אתה מרעיש עולמות בענין זה יותר משאר הצדיקים?"
ענהו ה'ישמח משה': "דע לך, שאינה דומה שמיעה לראיה. שאר הצדיקים שמעו על הבנין והחורבן, אולם אני ראיתים, ועדיין זוכרם".
והמשיך ואמר: "כבר הייתי פעמיים בעולם הזה, בפעם הראשונה הייתי בין יוצאי מצרים, ובפעם השניה הייתי ירמיה הנביא. ואני זוכר היטב כל דבר; אם יכניסוני אל הבית במצרים, אני אכיר את המצרי שהשאיל לי כלי כסף וכלי זהב; ובמעמד הר סיני, לא זו בלבד שאני זוכרו לכל פרטיו, אלא אני אף זוכר מי עמד לצידי.
"בפעם השניה התנבאתי על החורבן וראיתי בעיני את בית המקדש נחרב. אין אפוא כל פלא בכך שאני מייחל ומצפה בכליון עינים לבנינו מחדש!"
*
בשנת תר"צ נסע הרה"ק בעל 'מנחת אלעזר' זי"ע לארץ-הקודש מתוך כוונה להיפגש עם הסבא קדישא הגה"ק רבי שלמה אליעזר אליפנדרי זי"ע ולפעול למען ביאת משיח וגאולת ישראל.
באחת השיחות שהתקיימו ביניהם [יום פסח שני], ביקש ה'מנחת אלעזר' זי"ע שלא יעמוד איש אתו בבית, כי רוצה לייחד את הדיבור עם הסבא קדישא לבד.
כמובן יצאו כולם, אך המקובל הגה"צ ר' אשר זעליג מרגליות זצ"ל אמר, שעמד מאחורי הפרגוד ושמע ששאל ה'מנחת אלעזר' את הסבא קדישא: "אימתי קאתי מר?" והסבא קדישא הסתובב והראה על הקיר שמאחוריו ואמר: "הנה זה עומד…".
שאל ה'מנחת אלעזר' זי"ע: "מדוע הוא עומד 'אחר' כתלינו, ואינו נכנס?"
ענה לו הסבא קדישא: "מפני רשעים שבדור שעומדים בפתח ואינם נותנים לו לבוא".
בקול חנוק מבכי שאל ה'מנחת אלעזר' זי"ע: "האם גם אני נמנה בין המעכבים ח"ו?…"
(כ"ק אדמו"ר ממונקאטש שליט"א, דרשה בהיכל הישיבה – עש"ק חזון תשנ"א)
*
עובדה מסעירה פעם סיפר כ"ק אדמו"ר מ'שומרי אמונים' זיע"א ('אמרות טהורות' אלול תשס"ח, ע' תשנ"א):
"סיפר לי כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק רבי ישראל אבוחצירא זיע"א, כי פעם אחת בעת עליית נשמה ביקש מאביו שברצונו לראות את משיח צדקנו. אמר לו אביו שלא יוכל לסבול, אך הוא התעקש שברצונו לראותו.
הביאוהו להיכל של משיח ופתחו קצת את הדלת, וראה את רגלו של משיח, ולא היה יכול לסבול בראותו את חבורותיו ופצעיו, ומיד ברח משם. וכמובא בגמרא (סנהדרין צח ע"א) שהוא יושב על פתחו של רומי ומחולל ומדוכא בחבורות ופצעים".
*
מובא בספר 'תנובות ברוך', כי בימי הגאון בעל 'מגלה עמוקות' זי"ע עשה חכם אחד שאלת חלום על קץ הפלאות, מתי יבא משיח, והשיבו לו מן השמים: "מישאל ואלצפן וסתרי" (שמות ו, כב). ובא החכם אל הגאון בעל 'מגלה עמוקות' שיפרש לו התשובה.
וכעס עליו הגאון זצ"ל ואמר לו: "איש אשר אינו מבין מה משיבין לו, האיך יעלה לבו לשאול שאלת חלום?!" ואמר הגאון בעל 'מגלה עמוקות' זי"ע שפירוש התשובה הוא, כי על זמן הקץ נאמר – "ליבא לפומא לא גליא" (מדרש תהלים ט), וזאת השיבו לו: מי-שאל ואל-צפן וסתרי – דהיינו, מי ישאל על דבר שהקדוש ברוך הוא צפנו והסתירו.