יהושע בן פרחיה
תנא בארץ ישראל דור שני מהזוגות שהנהיגו את העם במחצית השניה של ימי בית שני.
יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בתקופת המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס (הקרוי לפי דעה אחת בגמרא גם ינאי המלך — ברכות כט, א), הוא יוחנן כהן גדול שנעשה צדוקי. יהושע בן פרחיה וחברו ניתאי הארבלי היו הזוג השני מ״הזוגות״ שהיו ראשי התורה של האומה בתקופה זו — יהושע היה נשיא הסנהדרין וניתאי אב בית דין. הם קבלו מרבותיהם — הזוג הראשון: יוסי בן יועזר איש צרירה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים (אבות א, ו).
יוחנן הורקנוס נעשה צדוקי בסוף ימיו, ומאז נרדפו חכמי ישראל על ידו ועל ידי חבריו הצדוקים, ונהרגו רבים מחכמי ישראל (עיין קידושין סו, א), ונשיא הסנהדרין. יהושע בן פרחיה, הוכרח לברוח לאלכסנדריה של מצרים וישב שם ימים רבים. רק לאחר מות יוחנן ואריסטובולוס בנו (שמלך שנה אחת בלבד), בתחילת מלכות אלכסנדר ינאי, הוקלה רדיפת חכמי התורה לזמן מה, על ידי השתדלות שמעון בן שטח שהיה אחי המלכה. ואז שלח שמעון בן שטח ליהושע בן פרחיה רבו: ״מאתי ירושלים עיר הקודש לך אלכסנדריה של מצרים: אחותי! בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה״. ממכתב זה הבין יהושע בן פרחיה שחלפה הסכנה, וחזר לירושלים, לעמוד בראש הסנהדרין (סוטה מז, א).
בגמרא (סוטה שם) מובא מעשה בתלמיד אחד שהרחיקו יהושע בן פרחיה מחמת דבר גנות שראה בו ולא רצה לקבלו בתשובה, ולבסוף יצא לתרבות רעה והסית והדיח את ישראל. ועל כך אמרו חכמים: ״לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת [דהיינו, אין לדחות את החוטא לגמרי, אלא צריך להשאיר לו את האפשרות להתקרב]— לא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו״.
מדבריו של יהושע בן פרחיה נותר לנו אך מעט. במשנה בחגיגה (ב, ב) מובאת מחלוקת יחידה שנחלקו הוא וחבירו ניתאי הארבלי לגבי סמיכה על בהמת קרבן ביום טוב. באגדה, מצאנו את מאמרו הידוע במשנה אבות (א, ו): ״עשה לן רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות״.
יהושע בן פרחיה אמר על עצמו: ״בתחילה, לפני שנתמניתי נשיא, כל האומר לי עלה [להיות נשיא], אני כופתו ונותנו לפני הארי. ואילו עתה, לאחר שעליתי לשררה, כל האומר לי לירד ממנה אני מטיל עליו קומקום של חמין. שהרי שאול ברח בתחילה מהמלוכה, ולאחר שעלה, ביקש להרוג את דוד [שראה בו איום על מלכותו] (מנחות קט, ב).
בתוספתא (מכשירין ג, ד) מובאים דברי יהושע בן פרחיה לגבי חיטים הבאות מאלכסנדריה, שיש לחשוש שהוכשרו לקבל טומאה מחמת אופן השקיית השדות שהיתה נהוגה שם. אולם חכמים לא קיבלו את חששו זה, ואמרו: ״אם כן, יהיו טמאות ליהושע בן פרחיה [כלומר, יחשוש הוא לעצמו] וטהורות לכל ישראל״.
תלמידיו היו הזוג הבא: יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח (אבות א, ט), שהנהיגו את העם אחרי פטירת יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי. במדרש נראה שהלל הזקן ראה עדיין את יהושע בן פרחיה (ראה ספרי זוטא פרק יט, הובא בילקוט שמעוני חוקת תשסא).
(מבוא לתלמוד)