"וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם…" (יח, ח)
מדוע לא נזהרו המלאכים מלאכול בשר וחלב יחד?
פסיקתא זוטרתא (סימן ח): "מיכן שבתחילה ראוי להביא מיני חלב, ואחר כך תבשיל של בשר".
חזקוני: משמע שלא הקפידו על הפרדה בין בשר לחלב, "זהו ששנו רבותינו שאמר להם הקב"ה למלאכים: תינוק הנמול בבית ישראל משמרה יותר מכם שאכלתם בשר בחלב".
אלשיך: כשראה אברהם שהנער לא הכין עדיין את הבשר הרך והטוב, כי לא היה זריז כמוהו, ורצה לתת להם את האוכל בהקדם, לא המתין עד שיסיים הנער להכין ובינתיים הביא להם חלב.
מלבי"ם: את הבשר עשה אברהם על ידי ספר יצירה, ובשר כזה מותר לאכלו עם חלב.
משך חכמה: בן הבקר היה בן פקועה (עובר שהוצא מבטן הבהמה לאחר שחיטתה, שמותר באכילה גם ללא שחיטה, שכן רואים בו חלק מגוף אימו, שנשחטה כהלכה), ואין בה משום בשר וחלב.
"אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר… כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" (כב, יב)
וכי לא ידע הקב"ה עד עתה שאברהם ירא אלקים, מה התחדש כעת?
מדרש רבה (נו, ז): "'כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי' – הודעתי לכל שאת אוהבני, 'וְלֹא חָשַׂכְתָּ…' – שלא תאמר כל החלאים שחוץ לגוף אינן חלאים, אלא מעלה אני עליך כאילו אמרתי לך הקרב עצמך לי ולא עיכבת".
רש"י: "'כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי', מעתה (מרגע שהבעת נכונות ועשית זאת, 'עַתָּה יָדַעְתִּי' בכך הראית לכולם את אהבתך ומסירות נפשך) יש לי מה להשיב לשטן ולאומות התמהים: מה היא חיבתי אצלך, יש לי פתחון פה עכשיו שרואים 'כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה'".
רמב"ן: הקב"ה ידע שאברהם ירא שמים, ולא היה זקוק לניסיון כדי להוכיח זאת. עד מעשה העקידה יראת השמים היתה בתוכו, בכח, לאחר מעשה העקידה התחדש, שהוציא אותה מהכח אל הפועל.
כלי יקר: ביאור המילה 'יָדַעְתִּי' במובן של הודעתי, מאחר ותכלית הניסיון היתה להרים דגל – נס, לפרסם בקרב האומות את מעשיו ויראת השמים של אברהם, משעמד בניסיון, הגיעה העת לכך. הקב"ה אמר שכעת, לאחר ניסיון העקידה הוא מפרסם את שמו ויראת השמים של אברהם בעולם.
(מתוך ספרי 'תורתך שאלתי' – לימוד פרשיות התורה בדרך שאלות ותשובות, שנכתבו ע"י הרב חגי ולוסקי. להערות: [email protected])