סכינא בתר קתא
מעשה שאירע בבחור ישיבה אשר סעד פת שחרית, ומרח על לחמו חמאה, לאחר מכן מרח עם אותה סכין ריבה, כשסיים לאכול התעורר אצלו הספק האם ניקה את הסכין היטב מהחמאה, או שמא לא והריבה הפכה לחלבית.
היות ונסתפק, החליט לגשת למרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל ולשאול הלכה למעשה, האם הריבה חלבית או לא?
הגרי״ש אלישיב זצ״ל בשומעו את הסיפור הסתכל לעברו ושאל בתימהון: לשם מה צריך לשים על הלחם גם חמאה וגם ריבה? אם הינך רוצה למרוח על הלחם חמאה, בבקשה, ואם אתה רוצה למרוח ריבה, ניחא, אבל גם וגם? אתמהה.
רבינו הקדוש זצ״ל לא יכול היה לתפוס כיצד בחור בן תורה אשר יושב ועמל בתורה, מסוגל להיות שקוע כל כך בגשמיות. הרי הרוצה לגדול בתורה חייב להסתפק במועט!״
(תודה דיליה ח"א עמ' תמו)