הרב חגי ולוסקי
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה" (לח, כא)
מדוע כפל הלשון במילה 'מִשְׁכַּן'?
מדרש רבה (נא, ג): "מהו 'מִשְׁכַּן' שני פעמים? אמר רבי שמואל בר מרתא: שנתמשכן שני פעמים על ידיהם… לכך כתיב 'אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת' ב' פעמים".
מדרש תנחומא: "זה ההיכל שהוא מכוון במקום משכן כבודך. אמר רבי שמעון בר יוחאי: זאת אומרת שההיכל שלמטה מכוון כנגד היכל של מעלה".
מדרש אגדה: "ולמה אמר 'מִשְׁכַּן' שני פעמים? לפי שנתנבא משה רבינו ע"ה שיחרב בית ראשון ובית שני, ואמר אחריו 'הָעֵדֻת', להורות על בית שלישי שלא יחרב, ולא ינתץ לעולם. לפי שהוא בנין מלך מלכי המלכים הקב"ה, מה הוא קיים, אף בנינו קיים, אבל בית ראשון ובית שני שהוא בניין אדם, ולפי שהאדם אינו קיים, אף בנינו אינו קיים".
פסיקתא זוטרתא: "מהו 'מִשְׁכַּן הָעֵדֻת'? אמר משה רבינו לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, עשינו משכן והותרנו. אמר לו הקב"ה: עשה משכן לדברות, לכך נאמר 'משכן משכן' שני פעמים".
***
"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (מ, לה)
מדוע משה לא יכל להיכנס?
פסיקתא זוטרתא: "וכתיב 'וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן', מלמד שנעשה לו שביל ונכנס לתוך הענן, אבל כאן לא יכול לבוא עד שקראו אותו, שנאמר 'וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה'".
רש"י: "וכתוב אחד אומר 'וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד', בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, 'כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן', אמור מעתה: כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבוא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו".
אבן עזרא: "אז קראו השם שיכנס אל אהל, והיה מדבר עם השם פנים אל פנים במקום, שהיה נכנס כהן גדול פעם אחת בשנה עם ענן הקטרת, כי משה בן בית הוא. והוצרכתי לומר ככה, כי משה שם הלוחות בארון, ושם הכפורת ששם הכרובים על הארון ועליהם תמיד הכבוד".
בכור שור: "ולכבוד שמים נהפכו, שאם אמר 'והמשכן מלא כבוד ה", משמע שהכבוד כנוס בתוך המשכן, והמשכן מחזיקו. השתא דכתיב: 'וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן', משמע שהכבוד גדול והמשכן כנוס בתוכו, ולכך הוא אומר 'וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד', שכל מקום שהענן שם, אינו יכול להיכנס בלא קריאה, כי אז נתן לו רשות ליכנס".
***
"וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" (לח, כב)
מדוע רק בצלאל הוזכר כאן למרות שלא רק הוא עשה את כל המלאכה?
ירושלמי פאה פ"א ה"א: "רבי תנחומא בשם רב הונא: 'וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה', 'אותו משה' אין כתיב כאן, אלא 'אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה', אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה מסיני".
פסיקתא זוטרתא: "נאה להזכירו על מלאכת המשכן".
אבן עזרא: "הזכיר הכתוב, כי בצלאל ואהליאב, שהם הראשונים עשו כל מעשיהם כהוגן".
רמב"ן: "הענין כי על פיו נעשה הכל, כי הוא המורה לכל החכמים, ולפניו היו עושים כולם ומראים אליו כל מלאכתם, כמו שאמר 'וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ', אבל גם כל חכמי לב עשו במלאכה, כמו שאמר 'וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן'".
מלבי"ם: "ממי קבלו את החשבון? אמר שקיבלוהו מן בצלאל ואהליאב שהם היו ממונים על עושי המלאכה ובידם נמצא החשבון הפרטי מכל איש ואיש מעושי המלאכה, ומסרו חשבונות אלה לאיתמר, ועשו מהם סכום כולל שנקרא פקודי המשכן, וקראו פה בשם משכן העדות שגם המשכן היה מעיד שהכל נעשה באמונה ממה ששרתה בו שכינה שזה לא יצוייר אם היה במלאכתם איזה עוון וגניבה".
(מתוך ספרי תורתך שאלתי, שחיבר הרב חגי ולוסקי. להערות: [email protected] , 052-9453811)