מציאה
הרה"צ רבי אהרן ראטה בעל ה"שומר אמונים" זיע"א ברח מחמת המציק בתקופת מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד לעיירה קרעסטיר לחצירו של הרה"ק רבי ישעיה מקרעסטירר, לשם נהרו פליטים רבים אשר מצאו מחסה ואוכל לרוב.
אמנם ברח מחמת המציק, אבל לא לברוח בלבד רצה, אלא להכיר את דרכיו של רבינו רבי ישעיה'לי ולמצות את מידותיו מהם למד ולימד. והיה מספר על טוב ליבו אשר נוכח בו בשעת מעשה:
אחד מהפליטים הרבים ששהו בקרעסטיר, נכנס לביתו של רבי ישעיה'לי שהיה הפקר כמדבר ומצא על מדף במטבח מציאה – קנקן יי"ש. מפאת המלחמה החרימה המלכות את כל היי"ש לצרכי הצבא, היה איפוא היי"ש יקר המציאות ויקר כפשוטו. נטל הפליט כוס ומזג לעצמו ביד נדיבה. אבל מתוך שעשה זאת בגניבה, ברתת וחלחלה שמא יתפס בכך, רעדה ידו והקנקן נפל והתנפץ בקול רעש גדול.
חרדו בני הבית לקול השבר ולריח היי"ש שהתפשט באויר, באו ומצאו את האורח עומד ומרתת. בין הבאים היה רבי ישעיה'לי עצמו שפילס דרך אל האיש, אחז בידו בחיבה רבה, הרעיף עלי דברי פיוס ואמר למשמשיו: חושו הביאו נא כוס יי"ש, הוא ודאי זקוק לה עתה שבעתיים…
(הגדת קרעסטיר)