לא מעט אנשים מצמצמים את יציאותיהם לחתונות או שמגיעים, רוקדים, מצטלמים (משחילים צ'ק) ומסתלקים ברגע שרק מתאפשר, מפאת הרעשה הארטילרית המוגזמת של התזמורת הרועשת. הטענה היא שזה מה שהזוג המתחתן רוצה, זה מה שדורשים החברים, שמוזיקה רועשת עושה שמח, בהחלט אינה נכונה. ההורים לא רוצים להחליש את המוזיקה כדי שזה לא יפגע בילדים שזהו היום החשוב בחייהם, והאורחים לא יזעיקו את רשויות האכיפה כדי לא להרוס את החגיגה של הקרובים.
חוץ מהמבוגרים שסובלים, יש עוד סקטור, צעיר וחמוד, שלא יודע איזה נזק נגרם לו. הורים מביאים תינוקות לחתונה וגם מאפשרים לילדים שלהם לשבת מטרים ספורים מהתזמורת. ילד כזה, שמרותק לנגינת התזמורת, כשיהיה בן 40 תהיה לו ירידה בשמיעה. ההורים לא מודעים לכך שמדובר בנזק בתלי הפיך – טוענים המומחים.
"חשיפה לרעש מעבר לחצי שעה וברעש שמעל 90 דציבלים הורסת את השמיעה", טוענים קלינאי תקשורת ומומחים לשמיעה. "בחתונות הרעש מגיע ל-120 דציבל. השמיעה שלנו היא בעצם גירוי אקוסטי שמגיע מהתעלה החיצונית של האוזן ונותן מכה לעור התוף. העור מרעיד את שלוש עצמות השמע, אלה מניעות את הנוזל שבאוזן הפנימית ואת תאי השיער, וכך מופעל עצב השמיעה שמעביר את המידע למוח. במקרה של ווליום גבוה השערות האלה ייכרתו, ייהרסו או יישברו, ואז הגירוי השמיעתי לא יעבור היטב, כי לא יהיו מספיק תאי שיער שיעבירו אותו בצורה מסונכרנת. זה מה שיביא לירידה בשמיעה". השערות שבאיבר השמע אינן מסוגלות להשתקם ולצמוח שוב.
עניין הרעש באולמות אירועים לא נעלם מעיניו של המחוקק. לפני מספר שנים הוציא המשרד להגנת הסביבה תקנות ברורות מאוד, ואפילו חשב על דרך יצירתית לאכוף אותן. הוא קבע כי כדי לקבל רישיון עסק על בעל האולם לחבר את הרמקולים של האולם למערכת שמנטרת את עוצמת הרעש. אם התזמורת או התקליטן מגיעים למעלה מ-85 דציבל, המנורה שבמערכת תהבהב. כעבור 30 שניות יכבה החשמל לגמרי, והרעש והשמחה יושבתו. בנוסף, על אולמות שעוברים את סף הרעש יוטלו קנסות. על פניו מדובר ברעיון מצוין, שמטפל מידית בחציית סף הרעש, בלי עיכובים ובלי ביורוקרטיות. בפועל, גם האולמות שהיו מחוברים למערכת הזאת ניתקו אותה זה מכבר.
לטענת בעל מקצוע בתחום הפקת החתונות, עוצמת הרעש המותרת שנקבעה אינה ריאלית ואינה מאפשרת לקיים שמחה וריקודים כלל. לטענתם, היו פעמים שבהן מערכת ההגברה הייתה שקטה לחלוטין, אך רעש התופים לבדם, או מחיאות הכפיים של חברי החתן המלווים אותו לחופה, הספיקו כדי לנתק את מערכת ההגברה. טענה נוספת היא שמד הרעש ממוקם במקומות הישיבה הסמוכים ביותר לרחבת הריקודים, בסמוך לרמקולים, במקום שברור שיהיה בו רעש רב.
כדי לייצר חתונה שמחה לא צריך ווליום גבוה. זו טעות של מקהלות מתחילות או של כאלה שאינן מקצועיות. אפשר בהחלט להנמיך את המוזיקה בזמן הסעודה, כך שהאורחים יוכלו לשוחח ביניהם בפה מלא ולא בשפת הידיים והרגליים. ההשמעות המוזיקליות הקלות המושמעות בשעה שחברי התזמורת משביעים את נפשם – יוכיחו.
עוד נקודה: לאירוע משפחתי חייבים ללכת, גם המבוגרים וגם הילדים, אחרת לא נעים. חלק סופגים נזק זמני, ואחרים – נזק שמיעתי תמידי. תקנות ההיגיון נבנו יחד עם איגוד התקליטנים ואיגוד בעלי האולמות וגני האירועים. תקליטן מקצועי יודע לעשות שמח בלי להפציץ בדציבלים.
אם המחותן מסיים את החתונה בצרידות גבוהה, המעידה על רעש מוגזם שהפיקה התזמורת, ושבגינה לא הצליח לתקשר נכון עם האורחים המשתתפים שלו, באותה מידה הוא לא יוכל להמליץ בצרידותו על הרכב מוזיקלי מרהיב זה, פשוט לא ישמעו לו…