"אחת הנסיעות שטסתי עם מרן אבא לחוץ לארץ, היתה טיסה פנימית באמריקה מדאלאס לניו יורק, הרב מסר שם שיעורים. במטוס, תשמעו טוב, כולם היו גויים, ואנחנו, מרן זצ"ל ויבדל לחיים אני, ועוד אחד שליווה אותנו יהודים…
"באמצע הטיסה אני מרגיש שהמטוס מתנענע לכאן ולכאן, לכאן ולכאן, ושומע צעקות באנגלית, אני לא יודע אנגלית, לא למדתי 'ליבה'… אבל הבנתי מהצעקות שקורה משהו, ויש לסגור את החגורות… אני מסתכל מהחלון ורואה כל הרי הכסף, נמצאים למטה, עשר מטר מאיתנו… המטוס מתנענע לכאן ולכאן…
"מרן היתה לו גמרא ביד, גמרא שמנה כזו, ולמד. פניתי אליו אמרתי לו: 'אבא כנראה קרה משהו במטוס, תראה צעקות וזה…'
"'תפסיק פחדן! תפסיק תפסיק!'… בסוף המטוס ישבה יהודיה אחת, שראתה שאני אומר לרב והוא מבטל אותי, היא קמה ונגשה לאבא: 'כבוד הרב המטוס עומד להתרסק, תתפלל עלינו!'. 'אבא שמעת? לא סתם פחדן אתה רואה…'. הרב מסתכל מהחלון, נכון, הוא רואה את כל ההרים מתחתנו…
"מה שקרה אז, זה היה לפני ארבעים שנה, היה חור במיכל הדלק, כל הדלק נשפך, ואז אין דלק, הוא לא יכול לטוס גבוה כי צריך המנוע לעבוד, צריך להנמיך, הוא מחפש מקום לנחות והוא צועק ברמקול, צועק במכשיר, שואל איפה הוא יכול לנחות…
"רבותי היה פחד וחלחלה במטוס, אנשים התחבקו אחד עם השני, נפרדים ובוכים, אני עצמי אחז אותי חיל וחלחלה, קיבלתי על עצמי לכתוב 'ילקוט יוסף', להתחזק, כל מיני קבלות קיבלתי על עצמי…
"ושימו לב רבותי מה מרן עשה באותה שעה: רבותי! אדם גדול נמדד בשעות כאלו. לא יום רגיל! הרב אחרי שהבין את המצב, הוא ראה שבאמת המטוס מתנענע לכאן ולכאן, ועוד שניה אנחנו מתרסקים בהרים, הרב פונה אלי והספר ביד שלו: 'יצחק! חסר לי ארבע עשרה דף בדף היומי, תן לי להשלים אותם! אל תפריע לי!'… לקח את הגמרא קרב אותה והתחיל להתנענע…
"איך אפשר להבין גמרא להבין תוספות, והוא יודע שעוד כמה שניות אולי הוא יתרסק?? איזה כח ריכוז! איזו אהבת התורה היתה לו! כל הגויים במטוס ראו את הצ'יף רבאי (chief rabbi – רב ראשי), שהוא מתנענע והוא קורא תהילים כנראה, וכולם הסתכלו עליו שבזכותו נגאל…
"בסופו של דבר אתם מבינים שנחתנו, מה אני עושה כאן, כן?… נחתנו באיזה שדה תעופה בין ההרים, צבאי, כל המסלול היה קצף, וארבע אמבולנסים מכאן ומכאן. היתה נחיתת חרום, ב"ה שנחתנו… הקברניט יצא, גוי. הוא הצדיע ככה למרן ואמר באנגלית, אבל הבנתי לפי התוצאה: "שאף אחד מכם לא יקום לצאת, קודם כל הצ'יף רבאיי ואח"כ תצאו אתם!"… כולם הגויים הצדיעו למרן…
"ירדנו עד שהביאו מטוס חילופי, ויכולנו לחזור חזרה לניו יורק…
"הסיפור הזה רבותי בדידי הווה עובדא! ראינו את הגדלות שלו, איך אדם יושב לומד בשעה כזו, שאולי, כל שניה יכול להתרסק! מה זה מראה? על הדבקות בתורה! על אהבת התורה! ממש בתורתו יהגה יומם ולילה!"