בטחוני בצורי – הרב מרדכ הכהן מלאכי שליט"א
מספר הר"ר נטע ס. שליט"א, בית שמש:
בין כתלי משפחתנו היה אירוע שהעיב על חיי המשפחה במשך שבע שנים תמימות. אחד מבני המשפחה חתם ערבות לידיד, שהפילו בפח יוקשים. הוא לא ידע שמדובר בחתימה לאנשי השוק האפור, ובנוסף הוא הערים עליו והחתים אותו שלא בידיעתו על סכום עתק של שמונה מליון שקלים!
הוא אף החתים אותו על שטר משכון של דירתו על הסכום הנ"ל, וכפסע היה בין הפקעת ביתו והישארותו ללא קורת גג לראשו.
התאגדנו כל בני המשפחה לסייע לחלצו מן המיצר. ניהלנו משפט ארוך, שבסופו יצאנו ב"ה כשידינו על העליונה, אבל אנשי השוק האפור לא טמנו ידם בצלחת, והגישו ערעור לבית המשפט העליון.
אחרי מערכה ארוכה ומייגעת שנוהלה הן בעולם הזה והן בעולם הבא, הצדק ב"ה יצא לאור, וביום חמישי פרשת בא תשפ"ד, שוחררו כל העיקולים מהדירה, ומשפחתנו נשמה לרווחה. באה שבת באה מנוחה.
במשך התקופה ההקשה הזו כל בני המשפחה קיבלו על עצמם חיזוקים רבים ברוחניות בכל מיני אופנים להצלחת המערכה הקשה שעמדה בפנינו. אפשר לומר שהתקרבנו מאד לבורא עולם דרך האירוע המורכב הזה, "אודך ד' כי אנפת בי".
אחד מבני המשפחה, נקרא לו לצורך הענין ר' נתן, טס לקערסטיר, לבקש רחמים על ציון הצדיק הק' ר' ישעיה ב"ר משה שתצא צדקתנו לאור.
עקב הטרדות הרבות הוא הופיע לטיסה באיחור מה, וכאשר עלה למטוס החוו לפניו הדיילים על המקום האחרון שנשאר פנוי, כיסא יחיד ואמצעי, כאשר שתי נשים ישובות משני צדדיו… הוא פנה לבקש מהיושבים מסביב שמא יש מי שמוכן לבצע החלפה כלשהיא שתאפשר לו לשבת ליד גבר, אבל הוא נענה שכבר בוצעו לפני בואו כל ההחלפות האפשריות, ולא נותר עוד מקום אחר…
ר' נתן עמד אובד עצות. לוותר על הטיסה לא אבה אחרי כל המאמצים שקדמו לה, לנסוע אל ציון הצדיק תוך שהוא נכשל בגדרי הצניעות והקדושה, מה טעם יש בזה…
עודו עומד ותוהה, ניגש אליו דייל ואומר לו: "אדוני, עומדות בפניך 2 אופציות. לשבת במקום שהוקצה לך – או לשדרג למחלקת עסקים".
– "בכמה מדובר?"
– "שלוש מאות דולר"
מדובר בסכום גבוה בהחלט ליכולותיו של אברך כולל, אבל לא נותר לו לר' נתן זמן להתלבט. עבור גדרי הקדושה יש לשלם. הוא ענה בחיוב, ועלה אחר כבוד למחלקת עסקים.
מעשהו גרם קידוש שם שמים בפני קהל רב ומגוון, ובדרכו לשם ליווהו מבטי הערצה רבים מכל עברי המטוס. כמה מהם אף תחבו שטרות לידו לאות תמיכה וחיזוק, מבקשים להיות שותפים במצוות קידוש ה' ובמסירותו לשמור על עיניו ולבו שלא יפגמו.
הדייל שכנראה לב בשר לו, דאג להושיב את ר' נתן במקום הנבחר ביותר במחלקה… והטיסה נעמה לו במיוחד. פינוקי מחלקת עסקים היו חדשים לגמרי בעבור אברך כר' נתן.
ר' נתן נזכר בדו שיח ששמע לאחרונה בין שני אברכים בכולל.
אברך התאונן באוזני חברו:
"לרעייתי חדר זבובון קטן לעין, והיא נזקקה לטיפול רפואי שעלה לי אלף וחמש מאות שקלים… איני יודע מנין אממן את הטיפול!"
ענה חברו והפטיר כנגדו: "שמח אחי בחלקך. רעייתי שתהיה בריאה, נתקעה לה בין ריסי עיניה ספת עור מהודרת, ולחלץ אותה משם עלה לי חמשת אלפים ש"ח…".
אף כאן, ר' נתן הבין שנסיעה זו תעלה לו ביוקר רב, כי אחרי שטסים פעם אחת במחלקת עסקים, כמעט בלתי נסבל לשוב ולטוס במחלקת התיירים הצפופה והמחניקה, ונמצא אם כן שהטיסה הזו תעלה לו ביוקר רב לאורך הזמן…
מה שהטריד את ר' נתן באופן מיידי היה – מה יהיה בחזור, הלא בדרך הטבע אותה סאגה תחזור על עצמה, שהרי לא נראית באופק אפשרות אחרת… ולשלם שלוש מאות דולר נוספים, זה כבר לגמרי למעלה מכוחו… אבל פתרון לא נראה באופק, ולא נותר לר' נתן אלא לבטוח בבוראו, ובהיותו סמוך לציון הק', אחרי תפילותיו הלוהטות על בן המשפה שנקלע לצרה הגדולה, רחשו שפתיו תפלה גם שיזכה לשוב לארץ הקדש בלי מכשול…
ר' נתן סיים את תפלתו ופנה לשוב לארץ.
כשהגיעו למטוס הדייל קיבל את פניו של ר' נתן כשבת שחוק על פניו: "אדוני, אל תדאג, לא תסבך אותנו פעם נוספת. הפעם אתה מראש מוזמן למחלקת עסקים, וזאת ללא כל עלות נוספת!"…