"וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'" (יב כב)
היום הלכתי ברחוב יחד עם בחור צעיר, וראיתי גלעין של אפרסק מושלך על המדרכה. הבט! יש כאן נס, ממש לנגד עינינו! אמרתי לו.
"איפה? איזה נס?" שאל.
הצבעתי לעבר הגלעין, אולם הוא הסתכל עלי במבט אטום. פירושו של דבר הוא, שנכונה לו עוד עבודה מרובה… ראשית, אין שום חלק בעץ האפרסק שחזק כמו הגלעין. הגלעין עשוי מחומר חזק ביותר, יותר מכל חלק אחר בעץ – מדוע זה כך? אתגרתי אותו.
מדובר בבחור נבון, אז הוא ענה: "אולי כדי להגן על הזרע שבתוך הגלעין".
בדיוק! איזה דבר נפלא! לא מדובר בעץ אלא בחומר דמוי פלסטיק, חזק ביותר, שמגן על העתיד של עצי האפרסק. אפילו בעלי חיים אינם מסוגלים לשבור את הגלעין ולהגיע אל הזרע.
הראיתי לו כיצד הגלעין עשוי משני חצאים שמתאימים בדיוק אחד לשני. אולם אם תנסה להפריד ביניהם, בדרך כלל הדבר לא יעלה בידך. שני החצאים דבוקים יחד בדבק חזק ביותר, מעין מלט, מתכון מיוחד בעל חוזק מיוחד, אשר מטרתו למנוע את היפרדותם של שני החצאים. אולם ראה זה פלא, כאשר מניחים את הגלעין בתוך האדמה, הוא נפתח מעצמו. הדבק החזק הזה עשוי בצורה שכזו שהוא נכנע לחיידקים ולפטריות שנמצאים באדמה, והגלעין נפתח מעצמו! יש כאן עיצוב מדהים, המראה על מחשבה ותכנון.
מי תכנן כך את הגלעין? מי חיבר את הנוסחה של דבק-הפלא הזה? השי"ת קורא לנו: "חישבו עלי!" אל תמשיכו הלאה, אל תתעלמו מהפלא הזה! כאשר אתה רואה גלעין של אפרסק ברחוב או במטבח ביתך, עצור והתבונן בו!
מי שיפתח את עיניו יראה את מעשי ידיו של ה' בכל מקום. הסימנים לחכמתו וחסדו של ה', הניסים והנפלאות של הטבע, מקיפים את האדם מכל עבר. תפוחים ולחם, עצים ועננים, דשא ועלים! הכל! כולם מיועדים עבור מטרה אחת ויחידה: לעורר אצלך מחשבות אודות הבורא יתברך. זוהי תכלית הבריאה – שנזכור תמיד את מי שברא את כל זה, ונחשוב עליו תמיד.
ללכת עם ה'
כתוב שהצדיקים הולכים תמיד עם ה'. "ויתהלך חנוך את האלקים", את האלקים התהלך נח", "התהלך לפני והיה תמים". כיצד אפשר ללכת עם ה'? האם אפשר ללכת אתו במורד הרחוב, בזרועות שלובים?
כן! כך בדיוק! זה אפילו קרוב יותר מזרועות שלובים, כי ה' נמצא במחשבותיך, ועליו אתה חושב תמיד. זוהי משימתו האמיתית של האדם בעולם הזה. מי שחפץ להשיג גדולה אמיתית, הדרך לעשות זאת היא באמצעות חשיבה תמידית אודות הקב"ה.
כמובן, צריך לדעת על מה לחשוב. מי שראשו ריק מתוכן, תהיה זו משימה לא קלה עבורו לחשוב על ה , ועל כן עליך להתחיל ולשתול זרעים בשכלך. עליך להתחיל ללמוד ספר חובות הלבבות. צריך ללמוד מה הפירוש של המושג "בטחון", מה הפירוש של "בחינה", כיצד לומדים להעריך את פלאי הבורא יתברך ואת החסד שהוא עושה עמנו הן בימי קדם והן בכל יום. צריך לחשוב על כך שה' מסתכל על כל פעולה שאתה עושה, והוא יודע אף את מחשבותיך.
ברגע שהאדם שותל את הזרעים הללו, מתחילים לצמוח שם דברים מרהיבים. מי שמרגיל את עצמו להיות אדם חושב – וכוונתי לאדם שחושב על ה' – לאט לאט זה מחלחל אליו ומקיף את כל מציאותו. כאשר אדם זוכה ללכת עם ה', כל יום הופך להיות יום מרגש ומסעיר. כבר אין מושג של שגרה משמימה. אין יום שהוא נטול משמעות.
"היש משכיל?"
אכן, התבוננות זו לא תהפוך אותך לראוי לקבל סמיכה לרבנות. אי אפשר להתקבל לאף כולל עם הידע זה לבד. אך אחד לא יכבד אותך עקב כך שאתה חושב על ה'. אולם אל תתן דעתך לכך! הקב"ה רואה את מחשבותיך האציליות, הוא רואה שאתה מתהלך עמו, ומה שהוא רואה – זה מה שחשוב מכל!
מה יש לו לאדם אם הוא גדל בתורה ומשיג פאר וכבוד בין יראי ה , אם הוא אינו גדל אף בדבקותו בה' ובקושי חושב עליו? ה' מחפש מישהו שמבקש להתהלך יחד עמו! כך אומר הפסוק (תהילים יד, ב): "ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלקים" – ה' בודק – יש כאן מישהו חכם? האם יש מי שחושב עלי? הוא מחפש מישהו שמעוניין למלא את התכלית שלשמה בא לעולם.
כמה חבל שאנחנו חיים את חיינו מבלי לקנות את ההכרה הזו ש"ה' מִשָּׁמַיםִ הִשְׁקִיף"! הוא מסתכל עלי! כדאי לכם לנסות את זה פעם. נניח שאין לכם כעת מה לעשות. למען האמת, גם אם יש לכם מה לעשות כדאי לכם לנסות את זה.
שיטה טובה לפתח את "שרירי" הדעת שלנו היא להתאמן לחשוב על כך שה' מסתכל עלינו. פשוט לחשוב את המחשבה הזו: "ה' מסתכל עלי!" אפשר להתאמן על זה בכל הזדמנות – בהמתנה לאוטובוס, בהליכה ברחוב, להתרגל לחשוב ולהרגיש שברגע זה ה' מסתכל עלי. הוא מביט בי דרך חלון הבית. הוא מביט בי גם דרך חלון הבית ההוא, דרך הסדקים שבקיר ודרך פנסי הרחוב. הוא מביט בנו כל הזמן. לאט לאט, ההבנה הזו חודרת את תודעתנו, שאנחנו הולכים יחד עם הקב"ה. איזה הישג עצום!
רפואה למתוסכלים
וזו בשורה לאותם מתוסכלים שביניכם. ישנם אנשים שמרגישים שלא השיגו דבר בחייהם. "אילו רק הייתי ראש ישיבה חשוב שהקים ישיבה גדולה, שם הייתי מרביץ תורה לעדרים, מוסר שיעור כללי עם פלפולים אדירים ומעמיד תלמידים הרבה". אולי לחלק מכם עדיין יש חלומות מעין אלו; אולי יש לכם רעיונות כיצד להפיץ יהדות בעם ישראל. אולם בינתיים אתם מתוסכלים, שכן אתם מרגישים שהחמצתם הזדמנויות רבות לפעול דברים גדולים ולהגיע להישגים כבירים.
לא ולא! אל נא תאמרו כך, שכן עדיין ישנו הישג כביר שזמין לכל אדם ובכל שעה, הישג שהוא גדול יותר מכל המתואר לעיל. וזהו ההישג של "התהלך לפני והיה תמים". זהו התיקון הגדול ביותר שיכול האדם לעשות, משום שבזאת הוא מתקן ומשלים את עצמו, ואין דבר חשוב מזה! זה מה שמשיג האדם שמתהלך תמיד עם ה'.
ניקח לדוגמא בעל מפעל שנמצא בדרכו לפגישה מכרעת עם לקוח פוטנציאלי, והוא מעוניין מאד שהאיש הזה יבצע רכישה ממפעלו. כרגע בעל המפעל ממתין בחדר ההמתנה טרם פגישתו. מה הוא עושה עכשיו? האם נגזר עליו לשבת באפס מעש? לא! הוא יכול לחשוב על ה' ובכך ליצור ולתקן את עצמו. דוגמא נוספת – אתה יושב בחדר ההמתנה אצל רופא השיניים, ממתין לתורך. אל תיקח לידך מגזין אשר ירעיל את מוחך כל מיני שטות ורוע. לא – אתה יכול להמתין לרופא בעודך חושב על השי"ת.
מתכון להשגת חשיבות
אל תחשבו שמדובר במשימה קלה. לא רק שלא קל לעשות את זה, אלא שלא קל לדעת מה מוטל עלינו לעשות. זהו נושא שצריך ללמוד אותו כראוי, אולם מדובר בעבודת חיים הזמינה לכל דורש.
אשה עומדת במטבח ביתה, עוסקת בעיסוקיה הרגילים – אם תלמד להתרכז באמונה, בבטחון, באהבת ה', ביראת שמים, היא תטפח ותגדל את הרעיונות הללו בקרבה, ובכך היא תוכל להפוך לאחת מהנשים הגדולות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי! אין אף אחד שיודע מכך? אז מה? הוא יודע מכך, וזה מה שחשוב.
גם אם תחשוב על ה' במשך דקה אחת בלבד, שישים שניות ברצף, זה כבר הופך אותך לאדם גדול. אדם הולך ברחוב, מסביבו המון בני אדם, והוא מרגיש בלתי חשוב. אתה רוצה להיות חשוב? ברגע שתתחיל לחשוב על ה', אתה עולה בבת אחת מעלה מעלה ונמצא במקום גבוה יותר מכל הסובבים אותך. זהו מתכון מהיר להשגת חשיבות – לחשוב על הקב"ה. "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם… וה' הֶאֱמִירְך הַיּוֹם" (דברים כו, יז-יח).
זוהי דרך חיים הזמינה לכל אחד ואחד, צעירים וזקנים כאחד. מי שיבחר לצעוד בדרך זו יגלה עולם חדש לגמרי של עבודת ה'! ומי שירגיל את עצמו ויאמץ אליו את דרך החיים הזו, אין ספק שיצליח בדרכו, שכן זוהי גדולה אמיתית; זו היתה גדולתם של האבות הקדושים, וזו יכולה להיות גדולתו גם כן.
לא המעשים הנעלים עושים את האדם, אלא המעשים הפשוטים והרגילים, חיי היומיום, המלווים עם דבקות דעת, המביאה לגדלות אמיתית. כך תיצור את ה"אני" השלם! רק על ידי ניצול הטבע היצירתי שלי למטרה שלשמה הוא ניתן לו על ידי השי"ת.
(גיליון תורת אביגדור)