לא תלין
תלמיד של רבי יהושע לייב דיסקין ראה יהודי ישיש שנפל ברחוב. הוא קרא לסבלים שהעבירו את הזקן לבית החולים. הסבלים חזרו לבית התלמיד ודרשו ממנו את שכרם. אולם הוא היה עני מרוד וטען שאין הוא חייב לשלם מפני שהם היו חייבים במצווה זו של עזרה לזקן, באותה מידה שהוא היה חייב בה.
בערב נודע הדבר למהרי"ל דיסקין. הוא הזמין את התלמיד והורה לו שעליו לשלם לסבלים בעבור טרחתם מיד, כדי לא לעבור על לאו "לא תלין". בגלל עוניו של התלמיד נתן לו רבי יהושע לייב את הכסף. אחרי חיפושים במשך שעה ארוכה מצא התלמיד את דירתם ושילם להם דמי טירחה. עפ"י עצת המהרי"ל הוסיף להם תשלום כפיוס על הוויכוח שהתנהל ביניהם.
(מורשת אבות)