מספר יהודי מירושלים: נכנסתי להתפלל מנחה בבתי אונגרין. 'היכון לקראת אלוקיך', ורציתי ליטול את ידיי כהלכה לפני התפילה. אך בברז שם לא היו מים. ניסיתי לבקש מים מהשכנים, וגם להם לא היו. כל הברזים בבתי אונגרין הכריזו על שביתה.
מה עושים כשיש הפסקת מים בכל השכונה? עמדתי והתפללתי לה' מעומק הלב, שיזמין מים לכל המתפללים, שיוכלו ליטול את ידיהם לפני התפילה.
מיד כשסיימתי את תפילתי, ואשא עיניי, והנה באר מים! רכב של חברת הגיחון התקרב לעברי…
ניגשתי אל הנהג ואמרתי לו בבדיחות: תעשה טובה ותפתח את המים, כדי שנוכל להתפלל מנחה. הנהג נענה והוציא מיד בקבוקי מים לכולם…
חומוס מהשמים
הסיפור הבא הוא סיפור של מפונקים, מקדים ואומר בעל המעשה. אנשים אמרו לי שזה לא חינוכי לפרסם סיפור על בחור ישיבה, שמוכן לאכול בארוחת הבוקר רק ממרח חומוס. אמנם החומוס הוא בריא, יש בו חלבונים ועוד כמה ערכים תזונתיים, אבל בחיים צריכים לדעת להתגמש. בכל זאת, אני מספר את הסיפור, כדי שתדעו שה' עוזר אפילו למפונקים. וגם אם עלי לעבוד על עצמי וללמוד להסתדר, הקב"ה עוזר שעד שזה יקרה, אוכל גם כן להסתדר.
אני בחור בן חמש עשרה מחיפה. אוכל בארוחת הבוקר לחם עם חומוס. רק זה מה שטעים לי. בכל יום אני מביא לעצמי מהבית לחם מרוח בחומוס, והכול טוב ויפה.
באחד הימים שכחתי להביא את הכריך. לא עלה בדעתי שום רעיון, מניין אשיג חומוס. התפללתי לה' ואמרתי: ריבונו של עולם, אני רוצה לעבוד אותך וללמוד בריכוז, אנא תסדר לי חומוס.
אני נכנס לחדר האוכל, והנה על השולחן יש קופסא של ממרח חומוס! שאלתי את חברי: איך הגיעה לכאן הקופסא? והוא אמר: "בטעות קנינו לשבת שתי קופסאות של ממרח חומוס, ואבי הציע שאביא את החומוס המיותר לישיבה, ובחורים ייהנו ממנו בארוחת הבוקר".
תודה לך ה' שאתה מפנק אותי.
(גיליון השגחה פרטית)