"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (כא, א)
רש"י הקדוש מבאר בפסוק הראשון בפרשתנו "ואלה המשפטים – כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני".
דווקא בפרשת משפטים, בפרשת הנזיקין ועוד, יש הדגשה שהיא מסיני. הדבר טעון ביאור, שהרי כמעט כל המצוות נאמרו מסיני?
המצוה הראשונה שמונה הרמב"ם (ספר המצוות) היא מצות האמונה, ואותה הוא לומד מ'אנוכי ה' אלוקיך': "המצוה הראשונה היא הציווי אשר צוונו להאמין האלוקות, והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה הוא פועל לכל הנמצאות, והוא אמרו יתברך 'אנכי ה' אלקיך'".
והפליאה עצומה: היכן הציווי במצוה זו? בסך הכל כתוב בה שהקב"ה הוא אלוקינו! מדוע מנה אותה הרמב"ם כמצוה?!
אלא, שבמצוה זו יש שני חלקים: א. "אנוכי ה' אלוקיך" – כל מה שבשמים ובארץ הוא רק מציאות של הבורא יתברך, ורק הוא "פועל לכל הנמצאות". ב. "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" – דע לך שאתה מושגח בהשגחה פרטית, וכל מה שקורה בעולם, כל המציאות שלך וכל פרט שקורה בעולם, הכל מכוון מאיתו יתברך.
באה התורה ואומרת: יש לך עוד תרי"ב מצוות. ולאן כולן מובילות? "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים!"
אתה מגיע להלכות נזיקין – פלוני הזיק לך, אלמוני גזל ממך, אחד עשה לך 'פרצוף' והשני דיבר כנגדך, ואתה אומר לעצמך: כיצד כל זה קשור ל"אנוכי ה' אלוקיך"?
עליך לדעת שהכל בכל מכל כל, כל מה שקורה בבריאה זה "אנוכי ה' אלוקיך". אם אתה מגיע בסופו של דבר להבנה זו – אתה שייך לעולם של תורה ומצוות. אם לא – אין לך אפילו התחלת שייכות לתורה! הקב"ה – 'בעליו עמו' של הבריאה כולה
אמר לו החזון איש את המשפט הבא
מרן הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' זצ"ל סיפר שפעם נכנס ראש ישיבה אל החזון איש זצ"ל ואמר שמציעים לבתו שני בחורים, ופרס בפני ה"חזון איש" את המעלות של כל בחור ובחור.
אמר לו החזון איש את המשפט הבא: "יש כאלה במצבם שזה נגמר, ויש כאלה שיש לזה המשך".
כשביקש ראש הישיבה מהחזון איש לבאר את כוונתו, אמר לו: "כשיש לבחור יראת שמים ומידות טובות, יש לשידוך עתיד. ואם לא – אין המשך. זהו שידוך זמני".
נוכל להבין יותר את דברי החזון איש, על פי הסיפור הבא:
יהודי נכנס אל האדמו"ר בעל ה"ישועות משה" מויז'ניץ זצ"ל וסיפר שהוא סגר שידוך לבתו. האב המאושר החל למנות את מעלותיו של הבחור, וסיפר שמדובר בבחור מיוחד אשר נבחן כבר על 'נשים נזיקין'.
"לא סיפרת לי מה עם המידות הטובות שלו", אמר האדמו"ר. "מה קורה עם החלק הזה?"
היהודי שתק במבוכה. לימים אמר ה"ישועות משה" למקורביו: "באותו רגע, הבנתי בדיוק במי מדובר, ואני גם לא צריך לספר לכם מה היה ההמשך…" אמנם הוא למדן גדול, אבל איפה המידות הטובות?
מי לנו גדול מרבי חיים עוזר גרוז'ינסקי זצ"ל, אב"ד וילנא. רבי חיים עוזר היה עילוי מופלג. בגיל תשע כבר היה עומד בעירו ומפלפל לפני התלמידי חכמים, ובגיל אחת-עשרה הצטרף לחבורת איישישוק, שהורכבה מהאריות שבין אברכי הכולל שם.
בבר מצווה שלו הוא שכח להכין דרשת בר מצוה. אמרו לו הנוכחים: "נו, תגיד איזה פלפול".
השיב רבי חיים עוזר: "שכחתי להכין, אבל תחליטו מה שאתם רוצים. או שאחזור על כל ה'קצות החושן' או על כל 'נתיבות המשפט'. תבחרו אחד משניהם…".
חמיו היה חתנו של רבי ישראל סלנטר זצ"ל. כאשר לקח אותו לחתן, רצה חמיו לשמח את השווער שלו, ולהראות לו איזה חתן מופלג לקח, ושלח לו מערכה רצינית של החתן החדש שבה מראה החתן את כוחו בכל התורה כולה. השיב לו רבי ישראל: "ראיתי שבחרת בחור שרב חילו בתורה, הוא גאון גדול בתורה. אבל מה עם המידות שלו? הרי כתוב בתורה (דברים כב, טז) 'את בתי נתתי לאיש'. צריכים לתת את הבת לאיש, לא לארון קודש. מה עם המענטשלעכקייט שלו?"
הייתי קטנצ'יק, ולא ראו שאני מדלג על כל התור
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל סיפר, שבתחילת מלחמת העולם השניה נמלט ביחד עם בני ישיבות רבים לליטא. רבי חיים עוזר התמסר לבחורים ודאג לכל צרכיהם, ורבים ניצלו בזכות פועלו.
הרב גלינסקי השתוקק מאד להיכנס אל רבי חיים עוזר. הוא בא אל הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי, רבה של קריניק שביטל עצמו לרבי חיים עוזר ושימש כגבאי שלו, ואמר לו שהוא רוצה להיכנס.
אמר לו הרב מישקובסקי: "מחר בתשע בבוקר תתחיל קבלת הקהל. תבוא בחמישה לתשע, ואכניס אותך".
"הייתי קטנצ'יק, ולכן לא ראו שאני מדלג על כל התור, וכך הצלחתי להיכנס אל הקודש פנימה", סיפר הרב גלינסקי. "אמנם מכיון שכבר מהלילה ידעתי שאני עתיד להיכנס אליו, ומסתמא שידבר איתי בלימוד, אמרתי לעצמי: 'לפחות אכין היטב את המשנה הראשונה במסכת יבמות אותה אנו לומדים כעת'.
"ישבתי במשך כל הלילה והכנתי היטב את המשנה הראשונה, שבה מוזכר החשבון של חמש עשרה הצרות שפוטרות את צרותיהן מייבום.
"כאשר נכנסתי לרבי חיים עוזר, הוא שאל אותי שתי שאלות: 'יש לך איפה לאכול? מיטה לישון יש לך?'
"היתה שאלה שלישית שגם אותה הוא רצה לשאול – האם יש לי נעליים ללבוש, אבל הנעליים שלי היו בבחינת 'וכולם פותחים את פיהם'… ראו בחוש שלא היה לי כסף לקנות נעליים"…
סיים רבי יעקב ואמר: "אני הכנתי את עצמי לשאלות על חמש עשרה ה'צרות' של היבמה, ורבי חיים עוזר דיבר איתי על הצרות שלי!"
כך היא הנהגת גדולי ישראל. יראת שמים ומידות טובות. זהו סוד הגדלות!
מה תעשי עם בעל למדן כזה תדברי אתו בלימוד?
בית ספוג באהבת תורה היה ביתו של רבי אליעזר זקס ז"ל בית חד קומה ששכן מול ישיבת לומז'ה בפ"ת, בית בן ארבעה חדרים, בחדר אחד דרו בו הזוג זקס ושלושת בנותיהם המתבגרות, בשני חדרים אחרים היו בחורים מהישיבה, ביניהם היה מרן הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל שהיה בחור יתום ואף יצא מביתם לחתונתו, ועוד חדר שהיה מקום מגורם של הרמים שגרו מחוץ לעיר ביניהם מרן הגראמ"מ שך זי"ע.
בבית זה גדלה בתם, היא התבגרה ודחתה שידוכים רבים שהוצעו לה, פעם בהיותה בכפר חסידים אצל אחותה הרבנית אשת רבי דוד מישקובסקי ז"ל שניהלו יחדיו את ישיבת כנסת חזקיהו, שאלה המשגיח מרן הגה"צ רבי אלי' לופיאן זי"ע מדוע את בוררת כל כך?
ענתה לו: "חפצה אני בבחור שהוגה בתורה יומם וליל, עדין לא מצאתי כזה!"
שאל רבי אלי': מה תעשי עם בעל למדן כזה תדברי אתו בלימוד? מדוע אינך מבקשת בעל מידות טובות? ענתה לו: כן, אדבר אתו בלימוד, העיקר שיצמח תלמיד חכם!
אמר לה רבי אלי': "בקשי בעל מידות טובות, רק שקדן בעל מידות טובות יכול לצמוח אדם גדול, אם לא יהיה בעל מידות טובות לא יצא ממנו כלום!"
ולמדנו: ללא מדות טובות אין לאדם קשר אמיתי עם ה'אנכי ד' אלוקיך', ללא עבודת המידות אין לאדם באמת קשר עם התורה והמצוות!.
פתחה הרבנית ברזם את הדלת ולתוך הבית
הרבנית ברזם תחי', אחותו של מרן הגר"ח חיים קנייבסקי זצוק"ל, סיפרה שיום שישי אחד הגיע רבינו לביתה ולפתע נשמעו צעקות חזקות, דפיקות ובלגאן גדול מכיוון חדר המדרגות. פתחה את הדלת וראתה שכל השכנים בבניין ירדו, היה שם אדם משובש בדעתו. כשהבחינה בדבר נכנסה מהר בחזרה לביתה וסגרה את הדלת. רבינו שמע את הצעקות ושאל אותה מה קורה שם. אמרה לו הרבנית, יש שם אדם משוגע שצועק ומשתולל. אמר לה, תפתחי את הדלת. אמרה לו הרבנית ברזם, אני מפחדת. הרגיעה רבי חיים ואמר, אין צורך לפחד.
הרבנית ברזם אף הוסיפה וסיפרה כי גם אביהם, מרן הסטייפלער זיע"א, לא היה נרתע מאנשים משוגעים שנשתבשה עליהם דעתם, ה"י. פתחה הרבנית ברזם את הדלת ולתוך הבית נכנס אותו יהודי מר נפש, בצעקות עזות, כשהוא דורש דברים ומדבר בקולי קולות. רבינו שומע אותו ויושב ושותק וכך חולף זמן רב והדבר לא נגמר, הוא דורש ואומר את כל צעקותיו ורבינו מקשיב לו ושותק. בשלב מסוים הגיע אל הבית רבי בערל ויינטרוב, ידידו של רבינו משכבר הימים עוד מימיהם בישיבה, ואומר שהרבנית בת שבע ע"ה, שלחה אותו מהבית לקרוא לרבינו מאחר שכבר הגיע לביתם יבלחט"א הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א שהיה לומד עם רבינו בקביעות מדי יום שישי. רבינו שמע ושתק, והמשיך לשבת עם אותו יהודי מר נפש.
עברה עוד חצי שעה, הרבנית שלחה עוד שליח ומסרה שלא נעים לה שרבי יצחק זילברשטיין ממתין זמן רב שיבוא ללמוד עמו והיא יודעת עד כמה חשוב לרבינו הלימוד הזה. הם היו לומדים יחד מדי יום שישי למעלה משישים שנה. רבינו שוב שומע, ממתין וממשיך לשבת עם אותו יהודי. עבר זמן, עד שאותו יהודי הלך ורק אז נפנה רבינו ללכת במהירות לביתו .
שאלה אותו הרבנית ברזם, מדוע ישבת עמו כל כך הרבה זמן וראית צורך לפנות מזמנך היקר והמדוקדק על חשבון החברותא עם רבי יצחק זילברשטיין ועל חשבון סדרי הלימוד, והרי ידוע עד כמה כל שניה הייתה מחושבת ומדוקדקת בסדר לימודיו של רבינו. אמר לה מרן הגר"ח משפט מטלטל: אותו יהודי מר נפש, כשהתחיל לצעוק, המשפט הראשון שאמר הוא: "אף אחד בעולם לא רוצה לשמוע אותי". אמרתי בליבי, אני אשמע אותו!
וכך נשאר זמן רב כל כך להקשיב לו, משום שיהודי מר נפש שאומר אין מי שישמע אותי, רבינו ישמע אותו. כך נהג כל ימיו למען כל יהודי בכל בית ישראל, לא משנה אם מכירו או אינו מכירו כלל, לא משנה אם הוא אדם פשוט או מוכבד, כאשר יהודי היה זקוק לישועה ולשפוך את ליבו, מצא נחמה אצל רבינו. רבינו הרגיש שזה תפקידו בעולם, לעזור לכלל ישראל.
בחורה בשידוכים-מחזק מאוד!
הדברים הנכתבים, מיוחדים ממש!
כמה מפתיע ….לא כמו שחושבים כולם….
גדולי ישראל צמחו ויתעלו דווקא בזכות מידותיהם[ולא ידיעותיהם]
מחזק!!!