הרב מרדכי הכהן מלאכי שליט"א – בטחוני בצורי
מספר הר"ר ישראל ש. שליט"א מירושלים:
אני מנהל סוכנות ביטוח גדולה, ומתפרנס ב"ה בריווח.
בימי התשובה באחת השנים, חישבתי את חשבון הנפש שלי, והגעתי למסקנה עגומה: כל ימות השבוע זמני מנוצל יפה, חציו לד' חציו לכם, אבל ימי שישי הם זמן שחומק מבין האצבעות… ילדים קטנים כבר אין לי, עזרתי בבית לא חיונית, האם בגלל שיש צורך לצחצח נעליים ולרחוץ לכבוד שבת, צריך כל היום ללכת לאיבוד?
קיבלתי עלי לתקן את הדבר.
מאז, מנהג נאה נהגתי בעצמי, שבכל יום חמישי בצהריים אני עוזב את המשרד, מתנתק לגמרי מהעסק, ומקדיש את זמני להכנה אמיתית לשבת, מתוך לימוד תורה עם חברותא רצינית.
במשרד יש לי עוזרים נאמנים שמטפלים יפה בכל בעיה שמתעוררת בזמן המדובר.
ידיד אחד יש לי בשם ר' יהושע ליב. ר' יהושע ליב הוא יהודי יקר ותוסס ואהוב על הבריות, כשהוא מבקש משהו – קשה להשיב את פניו ריקם. הוא מטופל בבית ברוך נפשות, ומגלגל כספים לצורך נישואי ילדיו.
מפעם לפעם הוא מגיע אלי ומבקש בדחיפות הלוואה קצרה, סדר גודל של ימים ספורים, כדי לסתום "חורים" בבנק או בגמ"ח, עד שהוא מסתדר עם הלוואה רצינית יותר. בדרך כלל אני מעניק לו הלוואה ללא חשש, והוא שומר את דברו ופורע בזמן.
אלא שתנאי כפול ומכופל התניתי עם ר' יהושע ליב: מיום חמישי בצהרים עד יום ראשון בבוקר – אין אפשרות לפנות אלי בקשר להלוואה או לפירעון.
אינני מעוניין להחזיק מזומנים בבית, ויותר מזה אינני מעוניין שיפריעו אותי מלימודי. אני גם אדם מסודר ודייקן ולא מחבב שמכתיבים לי סדר יום בניגוד לרצוני…
משך שנה תמימה ר' יהושע ליב החזיק מעמד ושמר את התנאי הזה. עד השבוע.
בשבוע שעבר קיבלתי טלפון מר' יהושע ליב ביום חמישי אחר הצהרים. ידעתי שר' יהושע ליב לא בא אלי כדי להצטרף לחברותא, ואף לא כדי לרכוש ביטוח או לעיסקה אחרת, אלא כדי לבקש הלוואה בניגוד למוסכם, לנסות לסחוב אותי ברכבו למשרד לשם כך… החלטתי להתעלם.
ביום שישי בבוקר הוא התקשר שוב ושוב, וכבר לא היה נעים לי להתעלם. עניתי לשיחה, ור' יהושע ליב פתח בהתנצלות, שכבר עשה ככל אשר לאל ידו להסתדר בצורה אחרת ולא נותר לו כעת שום סיכוי למנוע החזרת שיקים בחשבונו, אלא אם אלווה לו סכום של עשרים וחמשה אלף שקלים.
חשתי בחוסר נוחות, אבל אמרתי לו: "מתי נתת את השיק, אך אתמול, נכון? אז מראש ידעת שאני לא אוכל לעזור לך. אין לי מזומנים בבית, ואני לא עוזב את הבית ביום שישי. סוף פסוק!"
לתומי סברתי שבזה נסתיימה הסאגה. אבל משמים הועידו לי תוכניות אחרות…
כמה דקות אחר כך, כשיצאתי מהבית ללמוד עם החברותא, בעומדי בפתח המעלית נפתחה הדלת וממנה יצא ידיד אחר שלי. גם הוא נוהג ללוות ממני כספים לפרקים. הוא התנצל שהוא יודע על סירובי המוחלט לעסוק בכספים בסוף השבוע.
אלא מאי, הוא חייב לי סכום כסף, לא עלה בידו לאתר אותי אמש, ובמוצ"ש הוא מתעתד לטוס לחו"ל, הוא יודע שאני מקפיד על פירעון בזמן, ולכן לא נשארה בפניו ברירה והוא נתן בידי חבילת שטרות מגוהצים בסך חמישים אלף שקלים… ברירה לא נותרה בידי ונטלתי מידו באי חשק מופגן את הכסף, ונפרדנו לשלום.
כעת כבר היה לי עול, איפה אני מאכסן את הכסף בשבת בבית, שלא תשלוט בו עינא בישא… עודני מהרהר וידידי מזמין את המעלית כדי לשוב על עקבותיו. כאשר נפתחה דלת המעלית וידידי נכנס אליה, והנה יוצא ממנה לא אחר מאשר מיודענו ר' יהושע ליב, עיניו משדרות מצוקה נוראית…
כאן כבר היה נהיר לי שלא הכל תלוי בהחלטה שלי… ואם מן השמים קצבו לר' יהושע ליב סאת ייסורים מוגבלת, שאמורה להסתיים בהלוואה ממני, אין בידי לעשות טוב או רע כי אם לזרום בעקבות התכנית השמיימית.
בלא אומר ודברים מסרתי לר' יהושע ליב סך עשרים וחמשה אלף שקלים!
את העשרים וחמשה אלף הנוספים החבאתי איך שהוא בבית.
במוצ"ש סיפר לי בני שיחי' כי הוא רכש רכב, ועליו להעביר מקדמה בשיק בנקאי של עשרים וחמשה אלף שקלים… דא עקא, הבנק בו הוא מנהל את חשבונו אינו מספק את השרות של שיק בנקאי… האפשרות היחידה לא לפספס את העיסקה היא על ידי תשלום במזומן.
כבר ידעתי שהתוכנית השמיימית לא מתחשבת בתוכניות שלי…
הוצאתי את העשרים וחמשה אלף שקלים הנותרים ומסרתים לבני. למדתי בפעם המי יודע כמה: יש מי שמנהל את העולם. תפקידנו הוא רק לנסות ולנחש נכונה מה הפעולה שיועדה לנו לשחק בהצגה הגדולה.
וודאי ובוודאי שאין לנו באמת השפעה על מה שקורה מסביב!