אליעזר (לייזר) רוט
רבבות יהודים בכל רחבי הארץ והעולם, החלו בימים האחרונים את סדר הלימוד בתוכנית הייחודית 'קנין שביעית' מבית 'דרשו', במסגרתה הם צפויים ללמוד בס"ד בעשרת החודשים הקרובים את מסכת שביעית שבסדר 'זרעים', עם הלכות שביעית ברמב"ם, ועם ספרו של מרן שר התורה, 'דרך אמונה'.
התוכנית גובשה ויצאה לדרך כבר לפני שתי שמיטות, כשארגון 'דרשו' החליט להקדיש כוחות גדולים בנושא זה של עידוד לימוד הלכות 'שביעית', על פי הכוונתם של מרנן ורבנן גדולי הדור זצוק"ל ויבלחט"א גדולי הדור אשר עמנו חיים היום לאוי"ט.
את סדר הלימוד גיבש הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א, נאמן ביתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וראש בית המדרש להלכה בהתיישבות החקלאית 'אמונת איש' – אשר הינו המקום המוביל והמרכזי בארה"ק, העוסק בלימוד ההלכות של המצוות התלויות בארץ, ובכללן מצוות השמיטה.
עם פרוס שנת השמיטה תשפ"ב, יוצא 'דרשו' פעם נוספת עם התוכנית הייחודית, ואת המבחנים שייערכו בס"ד מדי חודש בחודשו במהלך תקופת התוכנית, עורך הרה"ג ר' בצלאל גודלבסקי, מלומדי בית המדרש להלכה בהתיישבות החקלאית, ומרבני ישיבת 'בית אליהו' בבית שמש.
"הקשר שלי עם שנת השמיטה והמצוות התלויות בארץ, מתחיל עוד משנות ילדותי המוקדמות", מספר הרב גודלבסקי בשיחה שקיימנו עמו השבוע, לרגל תחילת הלימוד בתוכנית 'קנין שביעית'. "למעשה הקשר החל עוד לפני שנולדתי. ההורים שלי מקורם בקיבוץ חפץ חיים שהיה היישוב הראשון בארץ ששמר את שנת השמיטה כדת וכדין!!! מה גם שהיינו מרבים לבקר בחפץ חיים אצל הסבא והסבתא, כך שכל הנושא הזה של המצוות התלויות בארץ ובמיוחד שנת השמיטה, ליווה אותנו והיה חלק משמעותי מאוד מהחינוך שקיבלנו בגיל צעיר".
"יש מכתב של החזון איש, שבו הוא כותב בשמחה רבה שבעז"ה בעוד מושבים, עומדים לשמור שמיטה כמו ששמרו כבר בשמיטה הקודמת בחפץ חיים…
"הם עמדו בקשר רציף עם מרנא החזון איש זצוק"ל, שהיה מדריך אותם ומכוון אותם בכל ענייני הלכות השמיטה, ואכן הם היו גיבורי כח אמתיים כי הם שמרו שמיטה כשהתנאים היו רחוקים מאוד מלאפשר זאת על פי דרך הטבע".
"מטבע הדברים, כשגדלתי והייתי לאיש, נמשכתי ללימוד של המצוות התלויות בארץ, ואכן זכיתי להתקבל כחבר מן המניין באחד מהכוללים שבבית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, בראשות הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א, ולאחר מכן גם פתחתי בהוראתו סניף של בית המדרש, בדמות כולל ערב שפעל בבית שמש בה אני מתגורר, ללימוד המצוות התלויות בארץ, כעניין שנאמר "ואמונתך בלילות", וידוע ש'אמונה' זה סדר זרעים, כך שלימוד סדר זרעים בלילה יש בו טעם לשבח…".
- מה באמת העניין הגדול שעושים מלימוד הלכות שביעית? לכאורה הלכות אלו פחות מעשיות עבור רוב האנשים המתגוררים בעיר, ומי שיש לו חצר יכול בקלות ללמוד את ההלכות הנוגעות אליו, למה צריך להשקיע כל כך שכל כלל ישראל יעסוק בהלכות אלו דייקא?
"דבר ראשון צריך לזכור שכל יהודי מחויב בידיעת התורה כולה ובכלל זה גם הלכות שביעית", משיב הרב גודלבסקי על אתר, "אבל התשובה הזאת לא מסבירה עדיין מה מיוחד דווקא בהלכות שביעית יותר מהלכות עגלה ערופה למשל, או הלכות אבר מן החי וגיד הנשה…
"התשובה נעוצה בדבריו של מרן החזון איש על דברי חז"ל שבמוצאי שביעית בן דוד בא: במוצאי שביעית בן דוד בא בתנאי שישמרו שביעית, כאשר גיבורי כח עושי דברו, מוסרים את הנפש על קיום המצווה תוך איבוד מקור הפרנסה למשך שנה שלמה וכו', כשיש לעם ישראל כזאת זכות עצומה של שמירת שנת השמיטה כהלכתה, או אז נזכה למוצאי שביעית בן דוד בא ולגאולה השלמה.
"לכן חשוב במיוחד ללמוד את ההלכות כדי שנוכל לקיים את מצוות שנת השמיטה כהלכתה באופן הטוב ביותר, ולא ניכשל חלילה באיסורי שביעית, שעליהם כתבו התוס' במסכת סוכה ש"אין מספר לדינים ולאיסורים שיש בפירות שביעית". זאת לשון מאוד חריגה של תוס', 'אין מספר'!!! זה מזכיר כמעט את מה שאומר הגאון רבי יונתן אייבשיץ ב'יערות דבש' והובא גם על ידי מרנא החפץ חיים בהקדמה לחלק ג' של המשנה ברורה, שמי שאינו בקי בהלכות שבת על בוריים, לא ימלט שייכשל חלילה באיסורי שבת החמורים.
"ולמרות שנהוג לחשוב שהלכות שמיטה ניתנו רק לחקלאים ול'מושבניקים', זה ממש לא נכון. זה נוגע להרבה מאוד יהודים שמתגוררים בעיר ושמימיהם לא החזיקו ביד מעדר או מזמרה!
"בנוסף לכל, יש גם את העניין הסגולי של לימוד הלכות אלו. אין שום ספק שעל ידי ריבוי לומדי הלכות שביעית, יש ריבוי של חקלאים שנוטשים את שדותיהם בשנה השביעית, ונמנעים לחלוטין מעבודה בשנה זאת, למרות שמבחינתם מדובר בהפסד כספי עצום, הם משלמים את ההלוואות לבנקים על הטרקטורים והציוד היקר שהם חייבים להחזיק, ולא מרוויחים את הכסף הנדרש כדי לעמוד בהלוואות העתק הללו. אנחנו רואים שבכל שמיטה הולך וגדל מספר החקלאים שומרי השביעית באופן שאי אפשר להבין בכלל על פי דרך הטבע, ונכון ש'קרן השביעית' מיסודם ובהכונתם של גדו"י מחוללת גדולות ונצורות, ובפרט בשמיטה זו כאשר רוב הקרקעות החקלאיות בא"י מושבתות, אבל עדיין את ההצלחה וההתרחבות של שמירת השמיטה יש בהחלט לזקוף לריבוי הלומדים בהלכות אלו, שכן כל מעשה טוב שיהודי עושה, משפיע על כלל ישראל וגורם ליהודי אחר להתעורר גם כן לאותו עניין".
- הזכרתם שהלכות שמיטה נוגעים גם לאנשים שמימיהם לא עבדו בעבודת הקרקע, אולי תוכלו לתת לנו כמה דוגמאות לעניין?
"קודם כל כל אחד אוכל פירות וירקות ומחוייב ללמוד את הלכות שביעית על בוריין כדי שלא יכשל באיסור סחורה והפסד פירות שביעית ח"ו. צריך לדעת מה מותר לקנות וכיצד, מהו השימושים המותרים בפירות שביעית וכיצד יש להמנע מהפסדם. ודאי שאלו הנוהגים קדושת שביעית גם בפירות שגדלו בקרקע של נוכרי בארץ ישראל כדעת מרנא החזון איש וכפי שהורה לנהוג מרן הגרי"ש אלישיב הדברים נוגעים להם יותר למעשה.
"אגב, גם בפירות המיובאים מחו"ל יש דינים מסוימים שצריך לדעת, יש תנאים מסוימים לגבי האופן שאפשר למכור אותם בשביעית.
"מעבר לעניין הפירות והירקות, יש גם מלאכות שביעית של עבודת הקרקע שנפוצות מאוד גם בבתים. אם יש לך עציץ והוא נפל ונשפך, מותר להחזיר את האדמה לעציץ או אסור? אם הצינור של המזגן מטפטף מים לגינה של השכן ומשקה שם צמחים, מותר להדליק את המזגן או שצריך להאריך את הצינור ולהביא אותו למקום שאין צמחים? ואם זאת לא גינה של השכן אלא גינה שלך? ואם הגינה משותפת לכל הבניין? ומה לגבי מי השטיפה של רצפות הבית, צריך להקפיד עליהם שלא ישקו צמחים בגריפתם החוצה? האם יש הבדל במקרה שמהול בהם חומר שטיפה למקרה שמדובר במים נקיים בלי חומרי ניקוי, או שאין הבדל?
"ומה לגבי מי שגר באזור מתחרד, והאחראי על ועד הבית מעסיק גנן בחצר, ואינו מוכן לשמוע בקול השכנים המוחים על כך ומבקשים שלא יבוצעו מלאכות בשביעית? כיצד עליו לנהוג?
"חסרות אפשריות להיכשל באיסורי שביעית? לא ולא, מי שלא יודע הלכה עלול להיכשל. זה דבר פשוט וברור, ורק מי שלא למד מעולם את הלכות שמיטה יכול לחשוב שההלכות האלו לא נוגעות עבורו. מי שילמד ויעסוק בהן יגלה לא פעם ולא פעמיים שההלכות הללו נוגעות עבורו מאוד מאוד, ובלי לדעת אותם הוא עלול להכשל ח"ו.
"לא זו אף זו, גם אם נאמר שאכן ההלכות הללו לא נוגעות. בוודאי שצריך לעסוק בהן בשנת השמיטה, כעין הדין של הלכות חג בחג. את ההלכות האלו של השבת הארוכה הזאת, שבת הארץ, צריך ללמוד בשנת השבע שנת השמיטה".
- השאלה אם הלימוד בתוכנית 'קנין שביעית' אכן מגיע לכדי לימוד ממש הלכה למעשה? או שזה יותר לימוד עיוני-רעיוני שאי אפשר לצאת ממנו עם הלכה ברורה ביד…
"סדר הלימוד גובש על ידי הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א בחכמה רבה ובאופן שיעניק ללומד גם את החלק העיוני שרבים מהלומדים אוהבים ולא מוכנים לוותר עליו, אבל גם ובעיקר את החלק של הלכה למעשה.
"הלימוד הוא במשניות מסכת 'שביעית', עם פירוש הרמב"ם והר"ש, ולאחר מכן הלכות שביעית ב'משנה תורה' של הרמב"ם, ועליו חונה הפירוש המופלא של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, 'דרך אמונה', שמביא את השיטות העיקריות בסוגיות השונות, והכל באופן של הלכה למעשה, ממש בסגנון שכתב החפץ חיים את המשנה ברורה על חלק 'אורח חיים' של השו"ע, וכעת עוד נוסף גם החיבור 'ביאורים ומוספים' מבית היוצר של 'דרשו' בשיתוף בית מדרשו של מרן הגר"ח שליט"א, 'שיח אמונה', שממש נותן טעם חדש ומנגיש את הלימוד באופן של הלכה למעשה, כדוגמת המשנה ברורה במהדורת 'דרשו'.
"יתירה מזאת, בשאלות במבחנים, אנחנו לא נכנסים לסוגיות הירו' המובאות בר"ש ובר"מ וכמו"כ למחלוקות הראשונים, לא נכנסים לעיסוק העיוני בשורשי הדברים והנפק"מ בין דעה זו לדעה אחרת, אלא עוסקים רק במשניות עצמם על פי ביאור המוסכם גם על הר"ש וגם על הר"מ, ובפסק ההלכה ברמב"ם עם הדעות המובאות בדרך אמונה, לא כולל את 'ביאור ההלכה' ו'ציון הההלכה'".
- התוכנית התייסדה בבית מרן שר התורה שליט"א כיצד הגיב מרן שליט"א לדברים?
"אין זה סוד שנושא זה של לימוד סדר זרעים והלכותיו בכלל ולימוד שביעית בפרט קרוב מאד לליבו של בעל ה"דרך אמונה" שליט"א…
"מרן שליט"א שמח מאד בתכנית ובכך שרבים יצטרפו בס"ד ללימוד הלכות שביעית. וכפי שהביע גם מרן החזו"א שמחתו בשמיטה האחרונה לחייו כשסיפרו לו שהתרבו לומדי שביעית. בדבריו חזר על מה שאמר דודו מרן החזון איש זצוק"ל, שמה שאמרו חז"ל שבמוצאי שביעית בן דוד בא, היינו שעל ידי שמירת הלכות שביעית תבוא הגאולה, ולכן יש בייסוד תוכנית זו ועידוד לימוד הלכות שביעית כדי לקרב את הגאולה השלמה בסייעתא דשמיא".