"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" (יח, א)
פירש רש"י: "וישמע יתרו – מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". ויש להבין, מה כל כך מרגש במלחמת עמלק? מה היה שם יותר מאשר היה במצרים?
מבאר ה"משך חכמה": על מי בא עמלק להילחם? הרי כל עם ישראל היו בתוך הענן ולא יכלו לעשות להם כלום? אלא, הוא בא להילחם על מי שהיה מחוץ לענן, המה הערב רב, הגרים הגרורים, וכל אותם חסרי כוח מחמת חטאם שהיה הענן פולטם. זהו שאמר הכתוב (דברים כה, יח): "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך" – שעימם עשה עמלק מלחמה.
וכנגד זה יצאו כל בני ישראל להילחם עם עמלק במסירות נפש! עבור מי? עבור "הנחשלים אחריך", הרשעים. וכשראה זאת יתרו אמר: אם זהו עם ישראל, שמוכנים למסור את נפשם בעבור אלו שיצאו מן המחנה, אני רוצה להיות שייך לעם הזה.
אמר לי פעם רבי אשר אריאלי שליט"א: כולם תמהים איך זכה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל לכזאת ישיבה, ישיבת מיר, שלומדים בה כמה וכמה אלפי תלמידים, כן ירבו. מה הסוד? אגיד לך מה שאני חושב:
מספרים שכאשר ישיבת מיר הוקמה, למדו בה כמה בחורים טובים, עילויים שהגיעו מ"עץ חיים". אבל הסתנן לשם גם בחור אחד, 'חלבנה', שעשה ביזיונות לישיבה, והתלמידים התביישו ממנו מאד. בכל מקום שאמרו שהם לומדים בישיבת מיר לעגו להם: "אה! אתם לומדים עם ביחד עם הבחור ההוא"… ופניהם חפו. הם ניגשו לרבי אליעזר יהודה ובקשו שיוציא אותו מהישיבה, אך הוא לא הסכים.
הגיעו הדברים לידי כך, שהם כבר לא יכלו לסבול יותר, והם ניגשו, כולם ביחד, לראש הישיבה ואמרו לו: "אנחנו כבר לא מסוגלים לספוג כאלו ביזיונות. או שראש הישיבה יוציא אותו מהישיבה, או שאנחנו נעזוב את הישיבה!".
אמר להם ר' אליעזר יהודה: "אני מבין אתכם היטב, ואני גם מבין היטב את המחיר שאני אשלם על מה שאני עומד לומר לכם, ואף על פי כן אני אומר לכם: תעזבו את הישיבה ואני אישאר אתו לבד"!
לתמיהתם הגדולה, הסביר: "אני לא בונה ישיבה בשבילי. אני בונה ישיבה כי הקב"ה רוצה שאני אבנה ישיבה! אם אתם תלכו – הרי לא תלכו לרחוב, תלכו לישיבות אחרות. אז בִּמְקוֹם שתהיה לר' אליעזר יהודה ישיבה טובה – תהיה למישהו אחר ישיבה טובה. אבל הבחור הזה – אמנם קבלנו אותו בטעות, אבל כעת אם הוא ילך מכאן – הוא ילך לרחוב. הקב"ה רוצה, אפוא, שהוא יישאר כאן. ואני, כאמור, בונה ישיבה בשביל הקב"ה!"
"כך זוכים! משום כך זוכים"! סיים רבי אשר.
(רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א – נאה דורש)