לא בעגל
עכשיו כבר אין לנו יושב ראש…
סיפר הגה"צ רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון זצ״ל: לאחר חורבן יהדות אירופה על כל מבצרי התורה שהיו בה, נתעוררו כמה אברכים משארית הפליטה לעשות פעולה, להקים מחדש בארץ ישראל ישיבות ומרכזי תורה על שם הישיבות שהיו שם וחרבו.
אבל כדי להקים מספר כה רב של ישיבות, דרוש הרבה כסף, וזקוקים לאנשים שיעבדו על התוכנית הזו. לצורך כך דרוש להקים ״ועד״, ולהקמת ״ועד״, נחוץ לקיים קודם ״אסיפה גדולה״, כדי להתחיל בהפעלת כל התכנית.
ובכן, נכנסו היוזמים לכמה רבנים כדי להתייעץ עימם, ובאחרונה נכנסו להרב מבריסק זצ״ל, ולמה רק באחרונה?… כי ידעו שהרב מבריסק — סמל האמת והזוהר ללא כחל ושרק – הוא חשדן גדול, ועדיף לבוא לפניו, עם דבר שהוא כבר מגובש ככל האפשר.
שמע הרב מבריסק על אודות תוכניתם לכל פרטיה, ואזי אמר להם: ״אם הולכים לערוך אסיפה, צריך גם שיהיה מי שישב בראש האסיפה, אבל מאז פטירת החפץ חיים זי״ע כבר אין לנו יושב ראש של אסיפה… כי בזמנו של החפץ חיים, כאשר הוא ישב בראש והחליט, הרי אם יצא מאותה אסיפה דבר שתרם לחיזוק הדת – מה טוב ומה נעים, אבל גם אם לא יצא מאומה – לפחות ישבו ביחד עם החפץ חיים, ושמעו מפיו דברי אלוקים חיים, אבל עכשיו שאין לנו את החפץ חיים — גם אין לנו יושב ראש… וכשאין יושב ראש ועושים אסיפה, יוצא מזה רק ״עגל הזהב״, וכך חוששני שיהיה, אם תעשו אסיפה בלי יושב ראש״״.
אולם אותם האברכים לא השתכנעו, וסברו כי הרב מבריסק מגזים בחשדנותו, ולכן קיימו בכל זאת את האסיפה — ולבסוף אכן יצאה תקלה חמורה, כשהודות לאסיפה הוקם מוסד שאין רוח חכמים נוחה הימנו.
לימים כאשר נוכח אחד האברכים שאכן יצא מכל הענין ״עגל זהב״… נכנס למרן הגרי״ז זצ״ל כדי לבקש ממנו מחילה. אמר לו מרן הגרי״ז זצ״ל: ״דע לך, שעוד לא קרה פעם אחת שהתעורר אצלי חשד על דבר מסוים — ולא יצא מזה כפי שחשדתי… כי אין אצלי חשדות יותר מכפי השיעור שצריך לחשוד״!״. [הובא בספר ״ואלה תולדות יצחק״, קורות חייו של הגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ״ל, עמ׳ קס״ד]
(עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג עמ' קצג)