אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס
בפסוק נאמר (תהלים קד לה): יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם, ודרשו חז"ל (ברכות י.), "יתמו חטאים" – שיתפללו שהרשעים ישובו בתשובה, וממילא "ורשעים עוד אינם". והנה נאמר בפסוק (שמות כג א): אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס.
מעשה אירע עם הרה"ק רבי וולוולי מזיטומיר זי"ע שבא אצלו איש חסיד אחד, איש ישר הולך, והתחיל בוכה וקובל תמרורים על אחד מתושבי העיר שיצא לתרבות רעה והתפקר עד שעבר על כל התורה כולה. רשע זה – התלהב החסיד ואמר – לא הניח שום עבירה שבעולם שלא עבר עליה ומצוה לעוקרו מן השורש.
ענהו רבי וולוולי ואמר לו: לאט לך בני, הסכת ושמע, הכתוב אומר "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס", ולכאורה יש להבין, כלום לצדיק כן מותר לתת יד להיות עד חמס? וכי בשופטני עסקינן שילך להיות עד חמס להנאת אחרים ולא לו?
אלא "רשע" – זה היצר הרע השטן היורד ומסית עולה ומסטין, רשע מרושע זה עומד תמיד ומקטרג על דא והא, אבל הקב"ה אומר לו: כבר כתבתי בתורתי (דברים י"ז, ו') "על פי שנים עדים יקום דבר", ואתה עד אחד אתה, ואיך אוכל לתת לך נאמנות יחידי, מה השטן עושה, יורד ומחפש לו איש אשר הוא צדיק בארץ, שאין לו תקוה לפתותו ולהטותו לסתם עבירה בעלמא, ומלהיבו באש קנאות על עבריין פלוני ואלמוני, עד שנעשה לו שותף להיות עמו בעדות, לפיכך אמרה תורה "אל תשת ידך עם רשע", זה השטן, "להיות עד חמס" – שעל ידי עדותך תחמוס את נשמתו, אלא עמוד בתפילה ובקש רחמים "כי יתמו חטאים מן הארץ" וממילא "ורשעים עוד אינם", לישרים נאוה תהלה ותפילה…
(נועם שיח פרשת כי תצא תש"פ)