דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע וארא אני רוצה לשתף את הציבור בסיפור נורא, שבאחרונה נחשפתי אליו, ושאני מכיר באופן אישי כמעט את כל הנפשות הפועלות. סיפור שילמד אותנו מה כוחה של מילה טובה, וכמה עצום הוא ההרס שיכול לגרום משפט אחד שנאמר במקום שבו היתה יפה שתיקה לחכמים.

אני רוצה לשתף את הציבור בסיפור נורא, שבאחרונה נחשפתי אליו, ושאני מכיר באופן אישי כמעט את כל הנפשות הפועלות. סיפור שילמד אותנו מה כוחה של מילה טובה, וכמה עצום הוא ההרס שיכול לגרום משפט אחד שנאמר במקום שבו היתה יפה שתיקה לחכמים.

הגאון רבי יחיאל צוקר שליט"א, מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה', עם סיפור מדהים על התועלת העצומה שבשמירת הלשון, והחורבן הנורא שיכול להיווצר מדיבור שאינו ראוי
כ"ו טבת תשפ"ד
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

 אני רוצה לשתף את הציבור בסיפור נורא, שבאחרונה נחשפתי אליו, ושאני מכיר באופן אישי כמעט את כל הנפשות הפועלות. סיפור שילמד אותנו מה כוחה של מילה טובה, וכמה עצום הוא ההרס שיכול לגרום משפט אחד שנאמר במקום שבו היתה יפה שתיקה לחכמים.

לפני שבועות אחדים ערך אחר מאברכי הכולל בקהילה שלנו, כולל 'עץ יוסף' בקהילת 'בני פנחס' באשדוד, חנוכת הבית. הוא הזמין לסעודה את חבריו לספסל הלימודים, וכן את ראש הכולל הגאון רבי יחיאל נוביק שליט"א.

החלו האברכים לבוא, אבל עדיין לא התקבץ מניין, ולכן המתינו עם נטילת הידיים והסיום שערך בעל הבית לכבוד חנוכת הבית.

בזמן שהמתינו להתקבצותם של כל בני החבורה, פתח אחד האברכים וסיפר סיפור מדהים:

יש לו ידיד שעובד באחת מחברות הבת של התעשייה הביטחונית. הוא חזר בשנים האחרונות בתשובה, מה שלא הפריע לו להמשיך לעבוד במקום העבודה שבו הוא מתפרנס בצורה מכובדת, ויש לו סיפוק רב בעבודה שלו.

לפני תקופה הוא החליט שהוא מתחיל להשקיע בצורה רצינית בלימוד 'חפץ חיים' ו'שמירת הלשון'.

הוא למד את שני החיבורים הנפלאים הללו מכריכה לכריכה, שנה ושילש, וביום מן הימים הוא החליט שהנושא הזה הופך להיות משהו שהוא מקפיד ושומר עליו מכל משמר. הוא לא מדבר ולא שומע לשון הרע, ויהי מה!

בעל התשובה עוצר אותם ואומר: "חבר'ה, בואו נחליף נושא!".

למחרת בבוקר הוא מגיע לעבודה, והנה מתקבצים כמה עובדים לשיחת מסדרון, כזאת שהיה רגיל בה עד היום ושמהווה חלק מההווי במקום העבודה. מדברים על הא ועל דא, ו… הנה מגיע איזה  לשון הרע 'עסיסי' במיוחד.

בעל התשובה עוצר אותם ואומר: "חבר'ה, בואו נחליף נושא!".

הם מסתכלים עליו בתימהון ולא מבינים, מה זאת אומרת להחליף? זה הרי הנושא הכי מעניין בעולם!

אבל הוא מסביר להם בנעימות שזה לא לעניין, לדבר על חבר מהעבודה מאחורי הגב זה ממש בגדר של בגידה באימון, ולא מן הנמנע שהוא ישמע על כך ויכעס עליהם. בשביל מה להתלכלך בדיבור לא נעים? בואו נדלג לנושא אחר! הם סברו וקיבלו… לא כל כך הסכימו איתו אבל ראו שזה חשוב לו וכיבדו את רצונו.

למחרת שוב חזר אותו ניסיון על עצמו בווריאציה אחרת וגם גם כעבור יומיים, כשבכל פעם הוא עוצר את השיחה ומבקש מהחברים להחליף לנושא אחר שאין בו חשש של לשון הרע.

ביום הרביעי כבר התחילו החברים לכעוס. אחד מהם אף פנה אליו לשיחה בארבע עיניים ואמר לו: "אתה הרי יודע שההנהלה כאן משקיעה משאבים רבים כדי לעודד ולקדם הרמוניה בין העובדים, רוצים שנעבוד באחדות ובשיתוף פעולה, דע לך שאתה מעכיר פה את האווירה, כבר אי אפשר לדבר איתך על כלום, אתה כל הזמן מבקש להחליף נושאי שיחה. בקצב הזה אתה לא תשרוד כאן עוד זמן רב…".

הבחור חשב על הדברים והגיע למסקנה שהם אכן נכונים. אם הוא ימשיך ככה ייתכן מאוד שהוא יאבד את מקום העבודה האהוב עליו.

היפך בדבר עוד יום יומיים והחליט שהוא מוכן לשלם את המחיר. הוא לא ידבר לשון הרע ולא ישמע לשון הרע ויהי מה! אם בשביל זה הוא צריך לוותר על מקום העבודה, שיהיה! זה משהו שהוא מוכן להקריב כדי לשמור את מצוות ה'.

עם זאת, הוא החליט שהוא מפסיק להעיר לחבריו. מי שרוצה לדבר לשון הרע שידבר, הוא לא ייקח חלק בשיחות האלו. ברגע שמדברים לשון הרע, הוא עוזב את השיחה ושב למקום שלו.

הוא הדביק על השולחן שלו סטיקרים בסגנון של 'לשון הרע לא מדבר אלי' ו'מי האיש החפץ חיים', וכולם ידעו שאתו לא מדברים על אף אחד. הם נשארו ידידים, אבל חלה התרחקות מסוימת בינו ובינם.

שלושה חודשים מאוחר יותר הוא נקרא למשרד ההנהלה

שלושה חודשים מאוחר יותר הוא נקרא למשרד ההנהלה, לפגישה עם המנהל וסגנו.

הבחור ניסה לחשוב איפה הוא עשה משהו לא בסדר, ולא הצליח להעלות על דעתו איזשהו פגם בעבודה שלו בתקופה האחרונה. אדרבה, הוא דווקא השקיע יותר מהרגיל כי היה לו יותר זמן לעבוד, לאחר שהפסיק לקחת חלק בשיחות עם החברים…

כשהתייצב בפני המנהלים חיתכה לו הפתעה עצומה: "אנחנו מחפשים כבר זמן מה מבקר חדש לחברה, במקום המבקר הוותיק שיצא לגמלאות", הם אמרו לו, "אנחנו עוקבים אחריך בתקופה האחרונה, נראה שאתה העובד הכי משקיע והכי מסור לעבודה, ולכן החלטנו לקדם אותך לתפקיד".

הוא הופתע מההצעה. להיות מבקר זה תפקיד רב חשיבות, כדי לבצע אותו צריכים ללמוד קורס מיוחד. יש כמה וכמה עובדים שלמדו את הקורס הזה והשקיעו בו כסף ומאמץ בתקווה שיבחרו בהם לתפקיד, ואילו הוא עצמו לא למד בכלל את הקורס, ובכלל לא הגיש מועמדות.

אבל המנהל וסגנו התעקשו… תקבל חופשה, בזמן הזה תלמד את המקצוע, כמובן שנשלם לך משכורת גם על זמן הלימודים ונממן בעצמנו את הלימודים.

לא זו בלבד, אלא שכמבקר, המשכורת שלו תהיה גבוהה פי שלוש ממה שהיתה עד כה!

השלים האברך את הסיפור על החבר שלו, ואמר לנוכחים: "דעו לכם שהסיפור הזה הוא אמיתי, ואם אתם רוצים אני אתן לכם את פרטיו של האיש, קוראים לו יואל פ. ומספר הטלפון שלו הוא כך וכך, אתם יכולים להתקשר אליו ולשמוע בעצמכם את הפרטים!!!".

אבל עד כה, רבותי, סיפרתי לכם רק חצי סיפור

הנוכחים במקום נדהמו, אבל אחד מהם הרגיש שהוא חייב לשאול שאלה… היה זה הגאן רבי יחיאל נוביק שליט"א. "מה אמרת? יואל פ…? השם הזה מצלצל לי מאוד מוכר. הכרתי פעם מישהו בשם יוהאן פ… מעניין מה הקשר ביניהם!".

האברך השיב בהתלהבות, "כן כן, זה הוא. כשהוא חזר בתשובה הוא החליף את שמו מיוהאן ליואל!".

"האם לאבא שלו קוראים יוסי?", הוסיף הרב לשאול, והאברך השיב בחיוב, כן, לאבא שלו קוראים יוסי!

הרב נוביק התרגש מאוד, וביקש מהחבר שיקשר אותו עם יואל. בו במקום התקשר החבר ליואל פ. ואמר לו: "שמע ידידי, אני רוצה לתת לך לדבר עם רבי יחיאל נוביק, אתה מכיר אותו???".

יואל לא הכיר, הוא לא זוכר שפגש כזה אדם אי פעם.

הרב נוביק לקח את הטלפון ואמר ליואל: "אתה לא זוכר אותי??? אני מסרתי שיעורים אצלכם בבית, היית יושב לידי מצד אחד, ומצד שני אחיך נתנאל!!!".

הפעם היה זה תורו של יואל להתרגש. בטח שהוא זוכר, "כבוד הרב! איך אני מתגעגע לשיעורים איתך. זה היה נפלא!!!".

הם סיכמו להיפגש ימים הקרובים בשולי שיעור שהתקיים אצלנו בקהילה, וכשהגיעו שני האחים יואל ונתנאל, ראיתי אותם ואז זכיתי לשמוע את הסיפור המעניין.

אבל עד כה, רבותי, סיפרתי לכם רק חצי סיפור. עיקר המסר שאני רוצה להעביר הפעם, נמצא דווקא בחציו השני של הסיפור, החצי מספר על הקשר של הרב נוביק עם משפחת פ, כיצד הוא נוצר ומדוע הוא התנתק למרבה הצער!

היה זה לפני כ-35שנה, בימי העלייה ההמונית של יהודי ברית המועצות. באשדוד שוכנו המוני עולים חדשים, בהם גם עולים מבוגרים שעוד זכרו מעט יהדות מלפני העידן הקומוניסטי, יהודים שאידיש היתה שפת אימם, ושיכלו לתקשר עם היהודים החרדים האשכנזים בעיר.

קם יוסי פ. ואמר, כבוד הרב, אם ככה, בוא נקים פה עוד שיעור!

התארגנה איזו קבוצה של כמה עולים מבוגרים מרוסיה, שהחליטו לחזור מעט למקורות ולהתפלל תפילות שבת בצוותא חדא. מישהו סידר להם כיתה באחד מבתי הספר הדתיים באשדוד, שם הם היו מתכנסים לתפילות שבת. הגר"י נוביק  היה מכתת רגליו מדי שבת לאחד הרובעים הסמוכים, מתפלל עם קבוצת היהודים הללו, תינוקות שנשבו וכעת ניסו לחזור מעט למקורות. התברך הרב בקול נעים, הוא התפלל עם פרקי חזנות ערבים שחיברו אותם לתפילה, ובין קבלת שבת לתפילת ערבית מסר שיעור קליל באידיש, עם מושגי יסוד בסיסיים.

עם הזמן באו כמה מהשכנים באזור והצטרפו למניין, אבל הם לא היו עולי ברית המועצות אלא בני עדות המזרח, שרצו גם הם להתקרב ולהתחזק. עם זאת, בשונה מעולי ברית המועצות, הם לא ידעו מילה וחצי מילה באידיש, ולכן הרב נוביק החל למסור את השיעור שלו בצורה משולבת. עולי ברית המועצות כבר למדו קצת עברית, וכך הוא היה מוסר את השיעור קצת באידיש וקצת בעברית, לשביעות רצונם של כל הנוכחים. אחד המתפללים הללו היה יוסי פ. הוא התחבר לדמותו של הרב נוביק.

באחת הפעמים, הגיע הרב נוביק לתפילה עם הקבוצה, כשכל הארץ היתה תחת רישומו של פיגוע הדמים שחוללו שונאי ישראל. אוטובוס התפוצץ ברחוב דיזינגוף בת"א וההשלכות היו קשות. כולם היו תחת רושם האירוע, והרב נוביק אמר בשיעור שאם היו עוד 100 שיעורים כאלו כמו שהוא מוסר לקבוצה הזאת, הוא בטוח שהפיגוע היה נמנע, כי הדבר היחיד שיכול להציל את עם ישראל מפני אויביו, זה כח התורה.

קם יוסי פ. ואמר, כבוד הרב, אם ככה, בוא נקים פה עוד שיעור! בוא נעשה שיעור בעברית, לחבר'ה כמוני שרוצים להכיר יותר את היהדות. באמצע השבוע, שיוכלו לבוא גם אנשים שגרים קצת רחוק.

הרב התלבט, זה לא היה קל מבחינתו, סדר היום שלו היה עמוס מאוד, אבל רק לפני רגע הוא דיבר בהתלהבות על החשיבות של הקמת שיעורי תורה נוספים, וכשמציעים לו למסור שיעור כזה בעצמו הוא מהסס? על אתר הודיע שהוא מקבל על עצמו את האתגר בלי נדר, ומאז הוקם שיעור מידי יום רביעי בערב, תחילה באותו בית ספר ובהמשך עבר השיעור לביתו של יוסי פ. שאירח אותו בשמחה גדולה, ושני בניו, יוהאן בן ה-10 ונתנאל בן ה-11 וחצי התחילו להשתתף בשיעור בקביעות, ישבו ליד הרב וזכו ללמוד תורה מפיו.

השיעור עצמו היה בפרקי אבות, וכמובן שמכל משנה הוציא הרב הרבה מאוד תוכן והרחיב את השיחה לנושאי יהדות כלליים, בשפה ברורה ובנעימה, בטוב טעם ובאופן שיתקבל על לב השומעים.

כעבור תקופה באו כמה אברכים בני קהילה מסוימת, שהחליטו להתפלל בצוותא חדא ולא מצאו מקום מתאים. הם פנו לרב נוביק וביקשו להתפלל במניין שלו, עם עולי ברית המועצות והיהודים המתקרבים. הרב הסכים בשמחה ובחפץ לב, למה לא? תמיד טוב שיהיו עוד כמה יהודים ברוב עם הדרת מלך, ואדרבה, אולי זה יעזור לקרב עוד יותר לב בנים על אבותם, כשהם יכירו מקרוב יהודים חרדים נוספים ולא יגידו לו "אם כולם היו כמוך – מזמן הייתי חוזר בתשובה".

באה שבת, אותם אברכים הגיעו למקום התפילה בבית הספר כבר לתפילת המנחה של ערב שבת, בעוד הרב נוביק עדיין לא הגיע, ונדהמו לראות מי הם המתפללים האחרים. מסתבר שחלה אי הבנה, והם לא הבינו עם מי הם עומדים להתפלל, כשראו את כיפות הקרטון הלבנות לראשיהם של חלק מהמתפללים, הם הבינו שלא מדובר כאן בקהילה של תלמידי הרב מבריסק…

ראו כמה הרס יכולה לגרום שאלה אחת שנשאלת בחוסר רגישות!

נכנסו האברכים לספק, האם אפשר להצטרף איתם למניין? האם הם שומרי שבת? הם היו במבוכה ולא ידעו מה לעשות.

ניגש אחד מהם ליוסי פ. ושאל אותו: "תגיד לי, אתה שומר מצוות?", יוסי קצת נעלב, "למה אתה מתכוון שומר מצוות? האברך לא הבין את גודל הטעות שלו, הוא שאל את יוסי בצורה ישירה: "שבת, אתה שומר???".

יוסי שתמיד החזיק מעצמו שומר שבת, עוד לפני שהחל להתפלל עם הרב נוביק, ואף שילם על כך מחירים כי הוא לא חי בחברה שומרת מצוות, נעלב עד עמקי נשמתו! הוא כל כך נעלב, עד שהוא פנה לשני בניו יוהאן ונתנאל, ואמר להם, בואו ילדים, אנחנו הולכים מכאן. אני לא אתפלל עם האנשים האלו שחושבים שרק מי שנראה כמוהם שומר שבת!

הוא יצא מהמקום בחרי אף, ולא חזר! הוא ניתק כל קשר עם הרב נוביק ועם הקבוצה, השיעור שהתקיים בביתו התפרק באופן מיידי, וכעבור תקופה קצרה עבר יוסי להתגורר באשקלון. הילדים המשיכו לקבל חינוך חילוני לאחר שכבר כמעט עברו לחינוך דתי, ובמשך שנים המשיכו להיות רחוקים מתורה ומצוות. רק אחרי שנים חזר יוהאן בתשובה והחליף את שמו ליואל, ואילו נתנאל עדיין לא זכה לכך, וגם לא האב יוסי.

ראו כמה הרס יכולה לגרום שאלה אחת שנשאלת בחוסר רגישות!

מה נאוו אם כן הדברים המיוחסים לבעל שם טוב הקדוש שלימד את תלמידיו ש"צריכים להיזהר ולדקדק במה שמוציאים מהפה, יוצר ממה שאנחנו שומרים ומדקדקים על מה שנכנס לפה".

אנו עוסקים בפרשיות שעבוד מצרים, כדאי וחובה ללמוד את אריכות דבריו של רבינו החפץ חיים בשמירת הלשון חלק שני שבו מאריך מתחילת פרשת יוסף איך הכל סובב על דקדוק בדיבור ומזה התגלגל כל ירידת עם ישראל למצרים, על כל דבר שהוציא יוסף את דיבת אחיו לרעה נענש במידה כנגד מידה, ולעומת זאת איך משפט אחד נכון של יהודה שאמר "מה בצע כי נהרוג את אחינו" ניצלו חיו של יוסף, ומצד שני כיון שיכול היה לומר יותר נסבב לו שנמכר לעבד ונענש על כך שהורידוהו מגדולתו. וכן על זו הדרך מאריך הח"ח, וזה מפליא לראות שכל הגלות והחושך של עם ישראל הכל מתגלגל דרך חטא הלשון.

וכשמגיעים לפרשיות הגלות, בעת הריגתו של המצרי ע"י משה ותגובתם של דתן ואבירם אומר משה רבינו "אכן נודע הדבר" אמרו חז"ל: "אמר להם יש ביניכם לשון הרע והיאך אתם ראויים להיגאל?!"

משה רבינו מגלה שארוך הגלות הנוראה היא בגלל אי הזהירות בלשוננו, אם יש ביננו חלילה לשוה"ר איננו רואיים להיגאל.

כל המצב שדור המדבר לא זכו להיכנס לארץ ישראל ונשארו טומנים בחולות המדבר הכל מגיע כי קבלו לשון הרע מהמרגלים על ארץ ישראל. וחז"ל גילו לנו יותר, שעל בכייתם של ישראל בעקבות אותה לשוה"ר של המרגלים אמר להם הקב"ה: אתם בכיתם בכייה של חינם, היה זה לפי חשבון חז"ל במסכת תענית בליל ט' באב,  שנים רבות תמשיכו לבכות באותו תאריך על חורבונות בית ראשון ובית שני.

הווה שכל הגלות הארוכה וכל הסבל הגדול שלנו בגלות הנוראה היא בגלל חטא הלשון.

רחובות הארץ מלאים בסמל נבוב וחלול "ביחד ננצח". כולנו יודעים שכל מפיצי המשפט הזה אין בינם לבין האמת הפנימית שלהם ולו מידי, כל אחד מתכוון לביחד שלו וכיצד לנצח את אוייבו הפוליטי… אבל כיהודים מאמינים אנו חייבים לקרוא נכון את המפה, משהו נשלח ע"י הקב"ה לקרוא לנו – שומרי התורה והמצוות לעמול על הביחד, להיות כאיש אחד בלב אחד, לאהוב זה את זה ולדבר רק טוב איש על רעהו, כשאנחנו אוהבים זה את זה וממליצים זכות זה על זה כתוב בזוהר שהדברים נשמעים למעלה ונקבעים כך, וכשיקבע מילות הזכות והחיבה ההדדית נזכה ל"ובא לציון גואל".

לע"נ רבי נתן ב"ר יחיאל מאיר הכ"מ, רבקה בת ר' יהודה ע"ה

 

כח המילה שמירת הלשון

אולי גם יעניין אותך

לפתע נזכרה בסגולה הידועה ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, לבקש ברכה ממי שבולם פיו בשעת מריבה...
אמרתי לו שלבסוף הוזמן מוהל אחר לברית. אמרתי לרבינו: "זה בן אדם לחברו! אני לא רוצה להיות פה סנדק!"
הדלקת נרות חנוכה אצל האדמו"ר מספינקא זצ"ל
צפו: שיעורו הגר''א דיסקין שליט"א לפרשת צו
"עוד לא נפגשתי בחיי נדמה לי בשאלה כזאת חמורה"
"היה שם עירוב והחליט מי שהחליט שזה לא יפה, זה מכער את העיר והורידו את העמודים של העירוב..."

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
על דא ועל הא

"התברר שבמרוצתי לא שמתי לב: אכן עליתי על הקו הנכון, אך לא על הכיוון הנכון!!!..."

סיפור מיוחד על מעגל שנסגר לאחר למעלה מעשור

על דא ועל הא

"לאחד מבעלי הרפתות נולד בכור בעדרו. הצמיד לו מיד מספר אישי לאזנו כנהוג, שש ושמח. אך לאחר כמה שעות הושבתה שמחתו..."

הגאון רבי אברהם צבי מרגלית שליט"א עם סיפור על פרשת השבוע

על דא ועל הא

"היו פעמים שנכנסתי ומרן הגר"ח זצוק"ל חייך והתנצל, 'אני כבר מסיים את הדף', והוא המשיך ללמוד וללמוד, שוכח הכל מסביב..."

שקיעותם בתורה של גדולי ישראל

על דא ועל הא

'דבורקי, מה קורה לך?! ספינה טובעת בים ואת עומדת ומקלפת תפוחי אדמה במטבח...?!'

לפעמים אנחנו מחזיקים את העיתון הפוך

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ג
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת האימייל של המשרד: [email protected]
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר