ה'חפץ חיים' היה מספר סיפור מדהים:
יהודי הגיע לבית הכנסת להתפלל וראה כיצד פלוני מקבל מפטיר בשבת, ושוב הוא מקבל 'עליה' גם ביום שני, ואילו ממנו הגבאי התעלם לחלוטין. אותו יהודי היה בור ועם הארץ, וקנאתו בערה בו לראות כיצד יהודי אחר מקבל פעמיים עליה. הוא שאל את הגבאי מה פשר האפליה הזאת, והגבאי הסביר לו כי לאותו יהודי היה באותו שבוע יארצייט לכן הוא קיבל מפטיר בשבת, ועליה נוספת ביום שני, שהיה בדיוק יום ה'יארצייט'…
'אם כך', אמר לו הלה, 'יש לי יארצייט ביום שלישי, תדאג שאקבל עליה'.
אמר לו הגבאי: 'אבל ביום שלישי אין קריאת התורה'.
היהודי התקשה להאמין והלך לברר אצל מתפלל אחר האם באמת לא קוראים בתורה ביום שלישי. הלה הסביר לו כי במהלך השבוע קוראים בתורה רק בשני וחמישי, בראש חודש, בחנוכה ובתענית.
כאשר שמע זאת אותו יהודי התרקם במוחו רעיון נורא. הוא היה מיודד עם הפריץ המקומי, וכעת הגיע אליו לביקור. יחד שתו לשכרה, וכאשר היה הפריץ שיכור כלוט, הצליח היהודי להוציא ממנו צו גירוש לכל יושבי הכפר.
שב אותו יהודי מהפריץ ובידו איגרת חתומה, בה מורה הפריץ לכל היהודים לעזוב את הכפר לאלתר. התכנסו התושבים והחלו לבכות על הגזירה הנוראה. אותו יהודי בוכה כביכול איתם ואומר להם שיש לו קשרים עם הפריץ. ואם רק ישלמו לפריץ אלף רובל, הוא יבטל את הגזירה. תוך זמן קצר אספו היהודים את הסכום הגדול, והיהודי הבטיח שכבר למחרת ילך לפריץ לנסות להעביר את רוע הגזירה, אבל כדי שיצליח בשליחותו יש צורך להכריז על תענית ציבור ותפילה בבית הכנסת.
למחרת התכנסו כל היהודים בבית הכנסת, צמו, התפללו, קראו בתורה, וכמובן, אותו יהודי קיבל עליה ביום היארצייט שלו.
לאחר התפילה, כאשר הכסף בכיסו, הלך לידידו הפריץ וסיפר לו על כתב הגירוש שנכתב בעת שכרותו של הפריץ. הפריץ, שמעולם לא חשב לגרש את היהודים, ביטל את הגירוש לאלתר. היהודי דנן שב לכפר ובפיו הבשורה הטובה שהצליח לבטל את גזירת הגירוש. למותר לציין שאלף הרובל שנאספו לביטול הגזירה נשארו בכיסו.
אמר ה'חפץ חיים': 'אחרי המאה ועשרים של היהודי הזה, בוודאי יתכנסו תושבי הכפר ויספידו אותו בחום. יאמרו עליו דברי שבח והלל, ויציינו את יראת השמים שלו. כיצד הוא לא הסתפק בכסף ששלשלו לידו לתת לפריץ, אלא גם חיזק אותם באמונה, כאשר קרא לעשות יום תפילה ותענית. אבל בשמים הרי יודעים את האמת. בבואו לפני בית דין של מעלה, יענישו אותו על השחיתות הנוראה, שבגלל רצונו בעליה התעלל ביושבי הכפר, הוציא מהם במרמה הון עתק וגרם להם צער נורא'.
האדם יראה לעיניים אבל אלוקים יראה ללבב.
אנחנו רואים רק את החיצוניות אבל לא יודעים מה מסתתר בלבו של אדם. לפעמים מה שנראה כמעשה טוב ונשגב, מסתיר מתחת לפני השטח שחיתות נוראה.
(מתוך הספר 'לרומם')